חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות פעילות גופנית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פעילות גופנית. הצג את כל הרשומות

פעילות גופנית או ספורטיבית

פעילות גופנית או ספורטיבית.
מה בריא לגוף שלנו, פעילות גופנית או פעילות ספורטיבית? הגוף הפיזי האנושי, צריך וזקוק להנעתו והבאתו לכושר באופן תמידי.
הנעתו ותחזוקתו של הגוף באופן תמידי, נעשה לשם שמירה על בריאותינו.
הצורך להנעת הגוף נעשה לשם שמירה על כושר גופני, ששומר על כך שהגוף יחזק, ויחדש את עצמו באופן תמידי, גם כדי שלא יתנוון.
ההבדל בין פעילות גופנית לפעילות ספורטיבית, קשור להתייחסות שלנו לנושא מבחינה רגשית.
הפעילות הגופנית נובעת מתוך רוגע, רציונאליות והתייחסות עניינית לבריאותנו, כדי שלא לפגוע בגוף.
הפעילות הספורטיבית שנעשית בעיקר לשם התחרותיות, נעשית לשם ההנאה וההרגשה החיובית הטובה, כמו למשל ההרגשה שלאחר השגת ניצחון ששואפים להגיע אליו הספורטאים, פעילות זו נובעת מתוך צורך ונזקקות רגשית, אמוציונאלית, וללא כול התייחסות עניינית ובריאה לגוף, ואין בכך כל רוגע והבנה למהות שמירה על הכושר הבריא וההגנה והשמירה על הגוף, פעילות ספורטיבית יוצר מציאות שהיא אשליה.
ההבדל בין שתי הגישות היא משמעותית ביותר, והיא קשורה באופן ישיר לבריאותינו, כלומר היא קשורה לשמירה על זהותנו האמיתית, ולפרוש המציאות האמיתית באופן הברור, השפוי, וגם כדי להגן על גופנו שלא יפגע.
הפעילות הספורטיבית מטרתה היא רגשית לשם ההנאה, גישה רגשית, אמוציונאלית זו באה בסדר העדיפויות של הספורטאי לפני הבריאות האישית, ועל חשבון שמירה והגנה על הגוף.
מצב שבו הספורטאי מתנתק מזהותו האמיתית, גורם לשחיקת גופו, וגם לכך שהוא חי במציאות שהיא אשליה, והפעילות הספורטיבית על מגוון ענפיה שבעיקרה תחרותית, מטרתה היא לשם ההנאה וההרגשה הטובה שמובילה גם לאכזבות ולהרגשה שלילית רעה, והפעילות הספורטיבית ממחישה זאת.
בפעילות גופנית כאשר המתעמל רגוע, כלומר כשהוא אינו מפעיל את הרגשות הפנימיים שבו הוא מחובר לעצמו, לזהותו האמיתית, מה שמאפשר לו לתרגם ולהתייחס באופן ברור יותר, שפוי יותר, למציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי, והפעילות הגופנית שמתאימה ובריאה, מאפשרת את שימור הגוף בכושר ומונע התנוונות.
הפעילות הגופנית הבריאה לעומת הפעילות הספורטיבית שאינה בריאה, אז הפעילות הספורטיבית ממחישה את הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי הקיים בספורטאי, שנע בין הרגשות החיוביים והרגשות השליליים, כתוצאה מהצורך ומהנזקקות לריגושים, לבין ההבנה וההתייחסות העניינית לפעילות גופנית רגועה, שמתאימה ובריאה לגוף הפיזי.
הרגשות הפנימיים שבנו גורמים לנו למחשבות, להזיות, לדמיונות שווא ולשאר בעיות האישיות, מה שהוביל לענף הספורט ובעיקר התחרותי, להמציא מגוון רחב של ענפי ספורט, שיוצרים מציאויות שהן אשליה.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו, מחולקים לרגשות חיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, ולרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.
הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, עצב, צער, ועוד.
האם קיים נזק בריאותי מאותם הרגשות הפנימיים שבנו שאנחנו מייצרים?
כתוצאה מהרגשות החיוביים והשליליים שאנחנו מייצרים בגופנו, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו וההפך.
כתוצאה מכך, המחשבות שלנו מתחלפות באופן תדיר.
כתוצאה מכך, אנחנו מדמיינים ויוצרים מציאויות שהן אשליה, שאין להן כל קשר למציאות האמיתית.
כתוצאה מכך, התנהגותנו משתנה, זהותנו, אישיותנו משתנה באופן תדיר.
הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו קוראים להם רגשות, שהם לא יציבים ושמסממים אותנו.
למה הדבר גורם? הרגשות החיוביים והשליליים הם הסיבה לפיצול האישיות.
מצב זה מבלבל אותנו, ולכן אנחנו מתנהגים באופן סהרורי, והפעילות הספורטיבית ממחישה זאת.
מצב זה גורם לכך, שאנחנו מתנתקים מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית.
ברגע שאנחנו איננו מפרשים את זהותנו ואת המציאות באופן האמיתי, הברור, השפוי מבחינה תודעתית, גופנו פועל, מתפקד ומתנהג באופן שהוא אינו מכוון.
הגוף הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
לכן, חשוב להבין איך להפעיל, להזין, ולתחזק אותו באופן הבריא.
יכולת זו תאפשר לנו לשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית ובריאותית.
מהי האלטרנטיבה, האפשרות האחרת הנוספת?
מרגע שנולדנו אנחנו חיים ויוצרים לעצמנו מציאויות, שבהן המטרה שלנו היא ליהנות ולהרגיש את הרגשות החיוביים, אבל בעיקר אנחנו שואפים שלא להרגיש את אותם הרגשות השליליים שבנו.
מצב זה מחליש אותנו, מחליש את המערכת החיסונית שלנו, גורם לנו לחלות, גורם לנו לכל התופעות הפיזיולוגיות למיניהן, גורם לשחיקה ולבלאי של הגוף, גורם להאצת הזקנה, ואף למוות.
ככה אנחנו חיים את חיינו עם הסבל ללא הידיעה שאפשר אחרת, שאפשר ללמוד לחיות ברוגע ובשלווה.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מאפשר את הפעלת ותפקוד הגוף ללא הנדנדה הרגשית, ללא הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, לבין הרגשות הרעים שבנו וההפך.
הרוגע הפנימי, מאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית, ולפרש את המציאות שבה אנחנו חיים באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שמאפשר לנו את הבריאות.
הרוגע הפנימי, מאפשר לגוף לעבוד באופן מכוון, מה שמנטרל את כל המחשבות השווא והדמיונות ושאר הבעיות האישיות, שכתוצאה מהם אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליה, שמתנפצות לנו במבחן המציאות האמיתית בתחומי החיים שלנו.
הרוגע הפנימי, מאפשר לנו להתייחס באופן הענייני והמתאים לעצמנו ולמציאות, ובאופן הרציונאלי ולא האמוציונאלי.
כמובן שנושא הרגשות החיוביים והרגשות השליליים, הם נושא אחד מתוך מגוון רחב של נושאים שרצוי ללמוד אותם ולחיות על פיהם, כמו: רוגע, תזונה, פעילות גופנית, שינה, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
אורח חיים רגוע ושלוו, שקיים בו סדר ושיגרה, מאפשר לנו להיות בריאים יותר.
מסקנה: הפעילות הספורטיבית משקפת את הצורך והנזקקות הרגשית, שנעשית לשם טקס הפולחן הרגשי, שאינו מתאים ואינו בריא לגוף שלנו.
סיכום: חשוב להבין שיש הבדל משמעותי שהוא קשור באופן ישיר ביחס לבריאותנו, בין פעילות גופנית לפעילות ספורטיבית רגשית ותחרותית.
ההבדל הוא בין לחיות באורח חיים רגוע ושלוו, שמתאים ובריא לשמירה והגנה על הגוף שלנו והפעילות הגופנית משקפת זאת, לבין לחיות באורח חיים שהוא אינו מתאים ושהוא אינו בריא לגוף, והפעילות הספורטיבית ממחישה זאת.
דבר נוסף שחשוב להבין שהחיפוש אחר הריגושים, גרמו לנו להמציא את המגוון הרחב של האפשרויות הספורטיביות, ואת התחרויות שמטרתם היא לשם ההנאה, הריגושים, שהם בעיקר רגע הניצחון ו/או השגת היעד הרגשי שבתחרות, התהילה והכסף, אבל גם גורמים לנו להרגיש רע כאשר אכזבנו את עצמנו.
ההתמכרות לריגושים הפנימיים, והחיפוש אחר הפולחן הרגשי הספורטיבי הוא אין סופי, מתיש ופוגע בבריאות.
כתוצאה מהצורך ומהנזקקות הרגשית, הפעילות הספורטיבית משקפת את הזיגזג הרגשי, את הנדנדה הרגשית, שבין הרגשות החיוביים והרגשות השליליים המשתנים שבנו. 
המסר במאמר: פעילות גופנית מתאימה לגוף ובריאה.
פעילות ספורטיבית אינה מתאימה לגוף ולכן והיא אינה בריאה.
להתרגש זה לא בריא.


רוגע ושלווה

רוגע ושלווה.
מהו הרוגע הפנימי ומהי השלווה? הרוגע והשלווה הן שתי מילים נפרדות, כשביחד הן משקפות את אורח החיים הרגוע והשלוו, מה שמאפשר לנו את הבריאות.
מהו הרוגע הפנימי? כשאנחנו מרגישים אנחנו לא רגועים, וכשאנחנו רגועים אנחנו לא מרגישים.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, ברמת המודעות העצמית הנוכחית שלנו, סיגלנו לעצמנו אישיות רגישה, אמוציונלית, שבה אנחנו מייצרים, מתנהגים, ויוצרים לעצמנו מציאות, בהתאם לרגשות הפנימיים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו גורמים לנו להתנהג כל פעם בהתאם לסוג הרגש שאנחנו מייצרים.
כתוצאה מכך שהרגשות אינם יציבים, התנהגותנו משתנה באופן תדיר, כלומר האישיות משתנה.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השלילים.
הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב באמצעותם, כמו: אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע באמצעותם, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, ועוד.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו חיים את חיינו בזיגזג רגשי, בנדנדה רגשית, שנעה בין הרגשות החיוביים שבנו לבין הרגשות השליליים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו, ניתקו אותנו מהאני העצמי שלנו ומהמציאות האמיתית.
כלומר, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שגורמים לנו למצבי הזיה, הפרוש למי שאנחנו באמת, והפרוש למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים הוא שגוי.
למה? כיוון, שכשאנחנו מרגישים, רק אנחנו מרגישים את מה שאנחנו מייצרים ולא אף אחד/ת אחר, הטעות שלנו היא בחשיבה, בחשיבה המוטעית שיש קשר למה שאנחנו מרגישים למשהו שהוא חיצוני לנו, ולכן אנחנו משייכים, משליכים, את הרגשתנו הפנימית לכול מיני גורמים שהם חיצוניים לנו.
דוגמה: כשאני אוהב, רק אני מרגיש את רגש האהבה, לכן אני אוהב אך ורק את עצמי.
כשאני מפחד, רק אני מרגיש את רגש הפחד, לכן אני מפחד אך ורק מעצמי, וככה גם עם כול שאר הרגשות הפנימיים שבנו.
כתוצאה מפרוש שגוי, הרגשות הפנימיים שבנו ניפצו ופיצלו את אישיותנו למגוון רחב של דמויות דמיוניות.
את הדמויות הדמיוניות שיצרנו לעצמנו בתודעתנו, אנחנו מנסים לממש במציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, כתוצאה מכך אנחנו מחליפים תדמיות, מצב זה גורם לנו ליצור לעצמנו מציאויות שהן אשליה.
כלומר, הפכנו כול תחום ותחום בחיינו לפולחן רגשי, שבו אנחנו שואפים להרגיש את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וזאת רק כדי שלא נרגיש את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.
הגוף הפיזי הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות.
מציאויות שהן אשליה שיצרנו לעצמנו, שאינן תואמות לאני העצמי ולמהות ומטרת החיים, יתנפצו להן במבחן המציאות האמיתית.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים את הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השלילים שבנו.
כתוצאה מכך התנהגותנו אינה משתנה, כלומר היא רגועה ויציבה.
לכן, אין את התנודתיות הרגשית, את הזיגזג הרגשי, את הנדנדה הרגשית, שהייתה לנו כאשר ייצרנו וחיינו באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו.
כמו כן, נעלמים להן כל המחשבות, הדמיון, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי, ושאר בעיות האישיות הקיימות, מה שמאפשר את השקט הפנימי.
הרוגע הפנימי מחבר אותנו לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, מה שמאפשר לנו לפרש וליצור לעצמנו מציאות שמותאמת למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים וזאת לשם מימוש מהות ומטרת חיינו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות רציונאליים וענייניים, הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות בריאים יותר.
וזאת בניגוד לרגשות הפנימיים שבנו, שגרמו לנו להיות רגישים, אמוציונאליים, ולא עניינים.
כלומר, ההתייחסות הרגשית לגופנו נעשתה באופן שהוא אינו מתאים, אינו בריא, כמו כן כתוצאה מכך ההתייחסות לתכנון חיינו אינו היה תואם למהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית והן מהבחינה הקוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.
חשוב לדעת, כדי להגיע לרוגע הפנימי שבנו, רצוי להבין, לרצות, ולבנות לעצמנו את היכולת הפיזיולוגית לכך, לכן רצוי להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, אך רצוי שלא להדחיקם כי אז הם ימשיכו ויהיו קיימים בנו, כמו כן רצוי לפני ללמוד לזהות את הרגשות הפנימיים שבנו, כי רק אז יהיה אפשר להתנתק מהם.
רמת מודעות שמאפשרת לנו להיות רגועים, משדרגת אותנו מבחינה התפתחותית ובריאותית.
מהי השלווה? השלווה משלימה את הרוגע הפנימי לשם יצירת אורח חיים בריא, אורח חיים בריא שעלינו לסגל לעצמנו במגוון רחב של נושאים כמו, תזונה, שינה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, הרצון לחיות, שמירה והגנה על הגוף מפני מפגעים כאלו ואחרים, לחיות ללא לחץ של זמן, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
השלווה מאפשרת לנו תכנון ויצירת מציאות שמתאימה לגוף, ותואמת למהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית.
אורח חיים שיש בו סדר ושיגרה, מאפשר לגוף את הצורך ביציבות שלו הוא זקוק, כדי לתפקד באופן הבריא.
הרוגע והשלווה מאפשרים לנו להיות בריאים, להאריך חיים, לביטול תהליך הזקנה, ואף את הנצחיות.
רצוי לזכור שלגוף שלנו יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, רק רצוי להיות מודעים לכך, ולדעת איך לאפשר לו לבצע זאת.
כאשר נגיע לרמת מודעות עצמית מתקדמת זו, נשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית.
מסקנה: הרגשות הפנימיים שבנו אינם מאפשרים לנו את הרוגע הפנימי, כי כשאנחנו מרגישים אנחנו לא יכולים להיות רגועים, וכשאנחנו רגועים אנחנו לא מרגישים מה שבריא לגוף.
השלווה משלימה את הרוגע הפנימי, והיא כוללת בתוכה מגוון רחב של נושאים, וביחד הם יוצרים מציאות שבריאה לגוף, ומותאמת למהות ומטרת חיים.
סיכום: חינכו, תכנתו, ואילפו אותנו שיש רק שתי אפשרויות לחיות על פיהם.
אפשרות אחת היא לחיות באמצעות הרגשות החיוביים, ואפשרות שנייה היא לחיות באמצעות הרגשות השליליים, ואמרו לנו שעלינו לשאוף תמיד לחיות באמצעות הרגשות החיוביים.
אבל, קיימת אפשרות נוספת, והיא לא לחיות באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, לא החיוביים ולא השליליים, כלומר להתנתק מהם במודע, מתוך הבנה, רצון, ובנית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיקם, כי אז הרגשות ימשיכו ויהיו קיימים בנו.
כלומר, רצוי שלא לחיות בנדנה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב לבין הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע.
אפשרות שלישית זו נקראת הרוגע הפנימי, הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות בריאים יותר, שפויים יותר.
כמובן שנושא הבריאות שלנו קשור למגוון רחב של נושאים נוספים, שמאפשרים את אורח החיים הבריא הרגוע והשלוו בעל הסדר והשגרה שלהם זקוק הגוף.
המסר במאמר: חיים רגועים ושלווים, שכוללים בתוכם סדר ושיגרה מאפשרים לנו את הבריאות.