חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות הזיות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הזיות. הצג את כל הרשומות

התאבדויות

התאבדויות.
איך רצוי להתייחס לנושא ההתאבדויות? התאבדות מתרחשת כאשר בן האנוש מחליט שהוא רוצה לשים קץ לחייו ולמות.
כדי לבצע את תכנון ההתאבדות מרגע קבלת ההחלטה האמצעים לכך הם רבים ומגוונים.
מה רצוי לדעת לפני שמחליטים להתאבד? ראשית כדאי לדעת מי אנחנו וממה מורכב בן האנוש.
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף האנושי הוא כלי, אמצעי ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו והוא מורכב מתאים תאים, מיליארדים של תאים.
התודעה שהיא מי שאנחנו, בעת פעולת ההתאבדות והתרחשות תופעת המוות, משתחררת ועוזבת את הגוף המת.
תפקידו של הגוף בחיינו הוא לשמש כהשתקפות, כמראה, לתודעה.
למה רצוי לדעת את זה לפני ההתאבדות?
הצורך להשתקפות של התודעה שמתבצע באמצעות הגוף בתהליך החיים, שקשור לתהליך האבולוציה הוא לשם התיקון, הטרנספורמציה, כלומר השינוי והמעבר מבן אנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, שחי את חייו באופן אינסטינקטיבי מרגע היוולדו, ושפועל ומתנהג באופן אוטומטי, מעבר לבן אנוש רגוע, רציונאלי וענייני, שמודע לעצמו ולעצם קיומו, והאחראי הבלעדי לתכנון חייו והתאמתם למהות ומטרת החיים, שמאפשר את הבריאות, אריכות החיים, ביטול תהליך הזקנה ונצחי.
יעד הנצחיות יכול להתקיים אך ורק באמצעות הגוף שהוא האמצעי, שהוא הכלי, לשם ביצוע המשימה ומימוש מהות ומטרת החיים.
הנצחיות היא בחיינו עם הגוף מה שמאפשר את הנצחיות לאחר סיומו של היקום, מה שמאפר את הנצחיות כנשמה מבחינה רוחנית.
אם כך, למה רצוי שלא להתאבד?
לאחר ביצוע ההתאבדות והתרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף, מה שלא יאפשר את מימוש מהות ומטרת חיינו.
לא רצוי להתאבד, כיוון שהמתאבד ממשיך להתקיים גם לאחר התרחשות תופעת המוות, אך ללא הגוף הפיזי אלא כתודעה.
כל עוד בן האנוש לא ביצע את התיקון, את הטרנספורמציה, כלומר את השינוי והמעבר שהזכרתי עם ובעזרת הגוף בעודו בחיים אז גם לאחר המוות כתודעה הבלבול והסבל ימשיכו להתקיים, אומנם באופן שונה.
כלומר, לאחר שמתאבדים ומתים ומשתחררים מהגוף אז ממשיכים להתקיים, וזה לא סוף הסיפור כמו שחושב המתאבד או הרוצה להתאבד.
לכן, לפני שמחליטים להתאבד רצוי לדעת שתודעה שאינה מודעת לעצמה עוד בחייה עם הגוף היא גם לא תהיה מודעת לעצמה גם לאחר המוות, אך בעיקר היא לא תוכל להיות נצחית, לכן כדאי שנתונים אלו יהיו במודע אצל מי שחושב להתאבד.
איך רצוי להתייחס לרצון להתאבד? הסיבות העיקריות הן רגשיות עם השלכות לבעיות אישיות ו/או מחלות בריאותיות שנובעות מסבל שקשה מנשוא.
בהתייחסות לסיבות הרגשיות האישיותיות, חשוב להבין מהם אותם הרגשות הפנימיים שמהם סובל ומתייסר הרוצה להתאבד, ולדעת איך להתייחס אליהם בהתאם ולהירגע, יש דרך להירגע.
חשוב להבין שלרוב אפשר לצאת מכל מצב רגשי, רק שרצוי להבין ולבנות את הרצון וגם את היכולת הפיזיולוגית לכך.
למה? זאת כיוון שהמידע עקב פרוש מוטעה שקיים אצל מי שחושב להתאבד על עצמו ועל המציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי הם שגויים, מעצם התייחסותו למידע שמוביל לרצון לשים קץ לחיו, כתוצאה מעיבוד המידעים והמסקנה הסופית שמובילה להחלטה השגויה, החלטה שמטשטשת בין המציאות האמיתית לאשליה.
לכן, רצוי לפנות, לדבר, להתייעץ עם מישהו מוסמך על הרצון להתאבד לפני ביצוע ההחלטה, כדי שיעזור לעשות סדר בבלגן הרגשי והמחשבתי, שמוביל את מי שרוצה להתאבד לדמיין כל מיני דברים שהם מנותקים מהבנת האני העצמי האמיתי, הזהות והמציאות האמיתית, כי האני העצמי שלנו רוצה להמשיך ולחיות ולממש את מהות החיים.
רצוי ללמוד לעבור את המשבר הרגשי, כי מהמשברים הרגשיים תהיה לנו את האפשרות והיכולת להתקדם לרמת הכרות עצמית, מודעות עצמית והתפתחותית מתקדמת יותר, ובכך לעבור את השלב הקשה.
מה קורה לאחר ההחלטה וביצוע ההתאבדות?
המתאבד אינו מודע למעשיו, כי אם הוא היה מודע למעשיו הוא לא היה מחליט להתאבד.
המתאבד אינו מודע לכך שכבר לא יהיה לו את הגוף שאיתו הוא יוכל להמשיך לחיות, וליצור קשר עם החיים, הוא גם לא מבין מה זה מוות.
למה? כי אם הוא היה מבין ומודע לנושא הוא לא היה רוצה להתאבד.
מי שהתאבד ממשיך להתקיים, מעשה ההתאבדות לא מסיים את המשך עצם קיומו.
לאחר ההתאבדות והמוות, כשהתודעה תשתחרר ותעזוב את הגוף של המתאבד, התודעה תמשיך להיות מבולבלת ולסבול, מה שיהפוך את מעשה ההתאבדות לאכזבה אחת גדולה.
התודעה שהשתחררה ושהפעילה וחיה עם הגוף בעבר, לרוב הנתונים שציינתי לא היו ברשותה, כתוצאה מכך לא תדע אותה התודעה לאחר ביצוע ההתאבדות ועזיבת הגוף, וכשאין ברשותה את הידע הדרוש, להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה, ולשלוט בעצמה במרחב הקוסמי, מה שניתן ללמוד לעשות זאת רק עם הגוף בעודה בחיים.
מצב זה מאפשר לגורמים אנרגטיים חזקים יותר לשייך, לשלוט, ולעשות בתודעה כרצונם, כמו בחיים.
החיים הם ההשתקפות למה שקורה במרחב הקוסמי, מבחינת הכוחות האנרגטיים הפועלים.
לכן, הפתרון שלא להתמודד עם החיים, לא יעזור ולא יקל על המתאבד בהחלטתו לאחר ביצוע ההתאבדות, כלומר לאחר המוות.
מה כדאי לדעת לפני ההתאבדות? ישנם גורמים נוספים שחשוב להבין למה רצוי לחיות, לחיים יש מהות ויש להם מטרה, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר כדי לממש את החיים מהבחינה הרוחנית.
כלומר, חשוב להבין שהחיים לא נוצרו סתם כך, יש לחיים מהות ויש להם מטרה שעלינו להבין ולממש רק בהיותנו בחיים.
מסקנה: כל התאבדות היא פספוס, פספוס מעצם האפשרות של המתאבד למממש את מהות ואת מטרת חייו, ולנו כחברה הפספוס שלא ידענו לכוון, לזהות, ולדעת איך לגשת ולעזור.
הפתרון לבעיה הוא בהבנה ובהסבר לנתונים שציינתי, כאשר מבינים יש סדר ולא פוחדים ולא מבולבלים, ואז המחשבות שווא על התאבדות נעלמות.
אם לא נלמד מהטעויות ונתקנם הטעויות יחזרו על עצמן עד שנלמד לפרש נכון איך להתייחס לרגשות הפנימיים שבנו שהם הסיבה העיקרית להתאבדויות.
חשוב להבין איך לחיות חיים רגועים ושלווים שכוללים סדר ושיגרה שאותם צריך ולהם זקוק הגוף.
סיכום: התאבדות מטרתה להפסיק את החיים ולמות שלא כדרך הטבע.
אבל, מה שלא מבין הרוצה להתאבד ולמות הוא שהחיים אולי מפסיקים, אבל המתאבד ימשיך להתקיים גם לאחר המוות כתודעה.
הקיום ממשיך גם לאחר המוות, זאת כיוון שמי שאנחנו באמת זו התודעה, הגוף הוא האמצעי, הוא הכלי, שבאמצעותו מתאפשר לנו לממש את יעודנו בחיים, ולכול אחד ואחת יש יעוד בחיים.
לאחר ההתאבדות והתרחשות תופעת המוות התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף המת.
כלומר, הבלבול והסבל שהיו בחייו של המתאבד, ימשיכו ללוות ולהתקיים כתודעה גם לאחר תופעת המוות במרחב הקוסמי, ומבחינה רוחנית הנשמה לא ביצעה את התיקון.
לכן, רצוי שהרוצה להתאבד ייקח נתונים אלו בחשבון.
היכולת להפסיק את הבלבול והסבל, יכולת זו יכולה להתבצע אך ורק עם ובעזרת הגוף הפיזי.
לכן, רצוי וכדאי להמשיך לחיות עם כל הקושי הכרוך מכך, להתייעץ ולקחת עזרה ולעבור את המשבר.
המסר במאמר: הבלבול והסבל שגרמו לבן האנוש להתאבד ולמות, ימשיכו ללוות את התודעה של המתאבד גם לאחר המוות, אך ללא הגוף הפיזי.
לכן, התאבדות היא לא הפתרון שיגאל את המתאבד מייסוריו הפנימיים.
את הייסורים הפנימיים מבחינתה של התודעה לאחר המוות לא ניתן יהיה להפסיק, ניתן יהיה לבצע זאת ולתקן אך ורק עם ובעזרת הגוף הפיזי בעודנו בחיים, לכן התאבדות היא לא הפתרון אלא בריחה שאינה מובילה לשום מקום.
זכרו הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים למצבי הזיה, מחשבות שווא, קולות, הרס, דמיון ועוד.
רצוי לדעת שלרגשות החיוביים ולשליליים אין כל קשר לחיצוני אלא אך ורק לפנימי.



הזיות

הזיות. 
מהי הזיה? הזיה זוהי תופעה שבה הפרוש, התרגום, שנעשה באמצעות החושים לזהותנו ולמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים משתבש לנו.
ההזיה נגרמת לנו כתוצאה מגורמים שהם חיצוניים לגוף הפיזי שלנו, והזיה נגרמת לנו גם כתוצאה מגורמים שהם פנימיים לגוף הפיזי שלנו.
למה? כדי לענות על שאלה זו רצוי להבין, איך להפעיל, איך להזין ואיך לתחזק את הגוף באופן הבריא.
אבל בעיקר רצוי להבין איך לחיות באורח חיים שהוא רגוע ושלוו, שיש בו סדר ושיגרה שלו זקוק הגוף, שיאפשר לו את התפקוד המאוזן והיציב, כלומר המכוון, כל מצב אחר יגרום לנו למצבי הזיה.
כלומר, עלינו לחיות באורח חיים שמתאים ובריא לגוף, אחרת הדבר יגרום לנו למצבי הזיה.
אורח חיים בריא, מכיל בתוכו מגוון רחב שלנושאים, כמו: רוגע, שינה, תזונה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, לחיות ללא לחץ של זמן, ללא דאגות הישרדות ועוד.
אם כך אז מהי הזיה? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי.
התודעה היא מי שאנחנו.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי, ועוזבת את הגוף הפיזי המת.
הגוף הוא כלי, אמצעי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
תפקיד הגוף לשמש כמראה, כהשתקפות, שלה זקוקה התודעה לשם התיקון, הטרנספורמציה, השינוי והמעבר למודעות עצמית, ונצחיות.
המוח הוא איבר שתפקידו, לקשר בין התודעה לגוף, ולהפך.
המוח תפקידו להמיר את השדרים שנקלטים מהגוף ושמועברים למוח באמצעות החושים, ולהמירם ולהקרינם לתודעה.
שדר זה שמוקרן לתודעה, מוקרן כהולוגרמה, כסרט תלת ממד, לתוך התודעה שצופה במתרחש.
המוח תפקידו גם לתרגם את השדרים שמשודרים מהתודעה, ומועברים באמצעות המוח, לפיקוד, בקרה ותפעול הגוף.
במידה והשדרים שמגיעים למוח משובשים מסיבה כזו או אחרת, וההמרה שלהם באמצעות המוח מועברת באופן משובש מהמוח שמקרין את השדר לתודעה, ההקרנה לתודעה תקלט ותתפרש כהזיה.
כלומר, השדר של הסרט שיוקרן לתוך התודעה שלנו שבו אנחנו צופים, לא ישקף את הזהות ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
מהם אותם הגורמים החיצוניים שגורמים למצבי הזיה?
מה שכן רצוי להכניס ובריא לגוף זו תזונה מתאימה, שתייה מתאימה וחמצן, כל דבר שאינו מתאים יגרום לנו למצבי הזיה.
הגורמים החיצוניים הם: טמפרטורה, קרינה, שדה אלקטרומגנטי, סמים, שתייה שאינה מתאימה, זיהום אוויר, תזונה שאינה מתאימה, ארס, תרופות, חומרי הדברה, ועוד.
רצוי לזכור שהגוף הוא עדין, שברירי ואוורירי, וכל דבר חודר דרך העור ו/או דרך מערכת הנשימה ו/או דרך מערכת העיכול שלנו למחזור הדם ומשנה את הרכבו.
מהם אותם הגורמים הפנימיים שגורמים למצבי הזיה?
הגורמים הפנימיים הם: רגשות חיוביים ושליליים, חוסר שינה, נשימות לא סדירות, חוסר חמצן, טמפרטורה פנימית שמשתנה, הורמונים, לחץ דם לא יציב, רעלים מצטברים, רדיקאלים חופשיים, מחלות, תופעות פיזיולוגיות, ועוד.
רצוי לזכור, הגוף שלנו צריך לפעול ולתפקד באופן מכוון, במידה ולא כך הדבר, תתרחש תופעת ההזיה.
כמו כן, לגוף יש את היכולת לרפא, לתקן, לחדש, לנקות ואף לבנות את עצמו, אך רצוי להבין איך לאפשר לו לבצע זאת.
כדי לבצע זאת, רצוי להבין מהו אותו אורח החיים הבריא, הרגוע והשלוו שמאפשר לגוף את הבריאות.
כדי להפסיק את מצב ההזיה, רצוי לזהות שאנחנו נמצאים במצב זה, להבין ולקשר את אותו הגורם שגרם לנו לתופעת ההזיה, לתקן ולהמתין שהגורם יימוג לו, ולחזור לבהירות, לשפיות.
מצבי הזיה גורמים למסקנות שגויות, התנהגות לא רגועה, לאיבוד השפיות, פגיעה בריאותית, במידה ולא מתקנים או שלא מודעים לכך שנמצאים בהזיה.
מסקנה: תופעת ההזיה, גורמת לנו לפרש שגוי לזהותנו האמיתית, ולפרש שגוי למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים חיים מבחינה תודעתית.
סיכום: תופעת ההזיה היא מוחשית פיזית והיא מתרחשת בתודעה שקולטת שדרים שגויים, שמשודרים ומוקרנים כהולוגרמה מהמוח שלנו לתודעה כסרט תלת ממד.
שיבוש בהעברת הידע לתודעה יגרום להזיה.
לכן, חשוב להבין איך לפרש את עצמנו ואת המציאות באופן האמיתי, כדי שתמיד יהיה לנו לאן לחזור.
המסר במאמר: כדי לנטרל את תופעת ההזיה, רצוי להבין איך לחיות באורח חיים רגוע ושלוו, שמאפשר לגוף לפעול ולתפקד באופן מאוזן ויציב, מכוון.
   

חולי ירח

חולי ירח.
למה זה קורה? חולי ירח הם אינם אנשים חולים אלא מבולבלים ואין לירח כול קשר לתופעה, לבעלי התופעה הסדר התודעתי התבלגן.
כשמתכוונים לחולי ירח, הכוונה היא לאותם האנשים שהולכים, מדברים, אוכלים, נוהגים, מציירים, ומבצעים כל מיני פעולות נוספות תוך כדי שהם כביכול ישנים, וכול זה מתרחש כאשר הם אינם זוכרים ומודעים למעשיהם בעת ערות.
למה זה קורה? התופעה מתרחשת כתוצאה מחוסר היכולת של בעל התופעה למודעות עצמית.
כאשר בעל התופעה אינו מודע לאני העצמי שלו, לזהותו ולמציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי, יש לכך השלכות התנהגותיות.
הכול עניין של פרוש שגוי, שגורם לתופעות פיזיולוגיות והתנהגותיות רבות שבכללן מה שהחברה מגדירה כחולי ירח.
תופעה זו משקפת קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, פיצול אישיות, אותו חווה בעל התופעה, שחי לפחות את שתי הדמויות שהוא יצר לעצמו בתודעתו בדמיונו, שאותם הוא הפך להיות התדמית שהוא מציג ומתנהג איתם בהתאם בחייו הכפולים, תדמית ליום ותדמית ללילה.
רצוי לזכור, שכתוצאה מחוסר המודעות וההבנה לאני העצמי שלנו, גם בעת שאנחנו ערים, אנחנו חיים כסהרורים.
איך ניתן לתקן? כדי לתקן רצוי להבין ממה נובעת התופעה, מקור התופעה נובע מהרגשות הפנימיים שבנו, אשר ניפצו את אישיותנו למגוון דמויות דמיוניות, לכן אם נלמד להירגע מאותם רגשות התופעה תעלם לה, כמו כן התדמיות שלנו ייעלמו להן גם כן.
בהתאם להכרות עם בעל התופעה המאובחן כחולה ירח, רצוי לדעת איך לידע אותו, וזאת כדי שיהיה מודע להתנהגות הסהרורית שלו בעת תהליך השינה כביכול.
רצוי להבין מהו אותו האני העצמי שלנו, וזאת על מנת לנטרל את הזהות שמתעוררת לה בלילה.
תיקון האישיות רצוי שיכלול בתוכו הבנה במגוון רחב של נושאים, שמשקפים את אורח החיים הרגוע והשלוו.
מהו הרוגע הפנימי? כשאנחנו מרגישים את הרגשות החיוביים ו/או את הרגשות השליליים אנחנו לא רגועים, וכשאנחנו רגועים אנחנו לא מרגישים, וזה הרוגע הפנימי.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית, ברמת המודעות העצמית הנוכחית שלנו, סיגלנו לעצמנו אישיות שבה אנחנו מייצרים, מפעילים, מתנהגים, וחיים באופן רגשי, אמוציונלי ולא ענייני בגלל הצורך והנזקקות שלנו לריגושים.
הרגשות הפנימיים שבנו, גורמים לנו להתנהג כל פעם באופן שונה ובהתאם לאותו סוג הרגש שאנחנו מייצרים.
כתוצאה מכך התנהגותנו משתנה באופן תדיר.
הרגשות הפנימיים שבנו ניפצו את אישיותנו למספר רב של דמויות, דמויות שאותן אנחנו הפכנו לתדמיות בחיינו במציאויות שהן אשליה.
לכן, התדמית שקמה בלילה איבדה את האחיזה שלה באני העצמי שלה ובמציאות.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השלילים.
הרגשות החיוביים, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, כמו: אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים, כוללים בתוכם את הרגשות שגורמים לנו להרגיש איתם רע, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו חיים בזיגזג רגשי, בנדנדה רגשית, שנע בין הרגשות החיוביים שבנו לבין הרגשות השליליים שבנו, ולהפך.
הרגשות הפנימיים שבנו ניתקו אותנו מהאני העצמי שלנו ומהמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, מה שמשתקף אצל בעלי התופעה.
כלומר, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו שגורמים לנו למצבי הזיה, הפרוש, התרגום, למי שאנחנו באמת, והתרגום למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים הוא שגוי.
הרגשות הם סמים, הגוף הפיזי שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו אנחנו נחלשים, מערכת החיסונית שלנו נחלשת, ומופיעות להן כל אותן התופעות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות, שכוללות בתוכן גם את מי שמוגדר כחולי ירח.
מהי השלווה הפנימית? השלווה הפנימית משלימה את הרוגע הפנימי, והיא כוללת בתוכה את הנושאים הבאים, תזונה, שינה, פעילות גופנית, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, היגיינה אישית וסביבתית, חיים ללא לחץ במימד הזמן, חיים ללא בעיות הישרדות, ועוד נושאים שרצוי להבין אותם ולחיות על פיהם.
סדר ושיגרה שמתאימים ובריאים לגוף ומותאמים למהות ומטרת החיים, סדר ושיגרה שבהם אורח החיים מאפשר חיים רגועים ושלווים, מאפשר את התיקון האישיות והיעלמותה של התופעה המוגדרת כמחלת הירח.
למה? כיוון שאורח חיים רגוע ושלוו, שמכיל בתוכו סדר ושיגרה שלו זקוק הגוף, מאפשר לנו להתחבר חזרה לאני העצמי שלנו ולנפץ את כול התדמיות, ואפשר לנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן שפוי, מצב חדש זה יאפשר לתופעה להיעלם.
מסקנה: חולי ירח הם אינם אנשים חולים אלא מבולבלים ואין לירח כל קשר לתופעה.
בעלי התופעה הם אנשים שאינם מפרשים את האני העצמי, כלומר את זהותם האמיתית באופן הברור, השפוי, ולכן הם נמצאים מבחינה תודעתית וחיים בכמה וכמה מציאויות.
סיכום: כתוצאה מכך שאנשים אינם מפרשים ומודעים לזהותם האמיתית ולמציאות האמיתית, הדבר יוצר בם קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, פיצול אישיות, דבר הגורם לתופעה שאנשים הולכים, מדברים, אוכלים ועוד מגוון רחב של התנהגויות בעת שהם כביכול ישנים, וכול זאת נעשה כשהם אינם מודעים למעשיהם ביום שלאחר.
אורח חיים שהוא אינו רגוע ושהוא אינו שלוו הוא הגורם העיקרי לתופעה הפיזיולוגית והאישיותית הזו.
המסר במאמר: הרגשות הפנימיים שבנו החיוביים והשליליים ניפצו את אישיותנו, והם הגורם העיקרי לתופעה המוגדרת כחולי ירח כשבעל התופעה מבולבל ולכן הוא אינו מודע לזהות ולמציאות האמתית שלו.
הרוגע הפנימי נטול הרגשות מאפשר להתחבר בחזרה לאני העצמי ולהיעלמות התופעה המוגדרת כחולי ירח.
הגוף הפיזי שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות שגורמים לנו למצבי הזיה.
זכרו לרגשות הפנימיים שבנו אין כל קשר לחיצוני, אלא רק לפנימי מה שיוצר בלבול זהות ומציאות.


  

רגשות טובים רגשות רעים


רגשות טובים רגשות רעים.
מה כוללים בתוכם אותם הרגשות? הרגשות הפנימיים שבנו מחולקים לרגשות חיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, ולרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.
הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, הנאה, צחוק, שמחה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, ייאוש, עצב, צער, ועוד.
האם קיים נזק בריאותי, מאותם הרגשות הפנימיים שבנו שאנחנו מייצרים?
כתוצאה מהרגשות החיוביים והשליליים, שאנחנו מייצרים בגופנו הפיזי, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות הטובים שבנו לבין הרגשות הרעים שבנו וההפך.
כתוצאה מכך, התנהגותנו משתנה, האישיות משתנה אנחנו משתנים.
כתוצאה מכך, המחשבות שלנו מתחלפות באופן תדיר.
כתוצאה מכך אנחנו מדמיינים ויוצרים מציאויות שהן אשליות, שאין להן כול קשר למציאות האמיתית.
למה הדבר גורם?
הרגשות החיוביים והשליליים יוצרים בנו את הפיצול, הקונפליקט, הניגוד התודעתי.
מצב זה מבלבל אותנו, ולכן אנחנו מתנהגים באופן סהרורי.
מצב זה גורם לכך, שאנחנו מתנתקים מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית.
ברגע שאנחנו איננו מפרשים את זהותנו האמיתית ואת המציאות האמיתית באופן האמיתי, הברור, השפוי מבחינה תודעתית, גופנו הפיזי פועל ומתפקד באופן שהוא אינו מכוון.
הגוף הפיזי האנושי הוא כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
לכן, חשוב להבין איך להפעיל, להזין, ולתחזק אותו באופן הבריא.
יכולת זו תאפשר לנו לשדרג את עצמנו מבחינה התפתחותית ובריאותית.
מהי האלטרנטיבה, האפשרות האחרת הנוספת?
מרגע שנולדנו אנחנו חיים ויוצרים לעצמנו מציאויות, שבהן המטרה שלנו היא ליהנות ולהרגיש את הרגשות החיוביים, אבל בעיקר אנחנו שואפים שלא להרגיש את אותם הרגשות השליליים שבנו.
מצב זה מחליש אותנו, מחליש את המערכת החיסונית שלנו, גורם לנו לחלות, גורם לנו לכל התופעות הפיזיולוגיות למיניהן, גורם לשחיקה ולבלאי של הגוף הפיזי שלנו, גורם להאצת הזקנה, ואף למוות.
ככה אנחנו חיים את חיינו עם הסבל הזה ללא הידיעה שאפשר אחרת, שאפשר ללמוד לחיות ברוגע ובשלווה.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מאפשר את הפעלת ותפקוד הגוף ללא הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו וההפך.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמיתית, ולפרש את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שמאפשר לנו את הבריאות.
הרוגע הפנימי מאפשר לגוף לעבוד ולתפקד באופן מכוון, מה שמנטרל את כל המחשבות שווא והדמיונות, שכתוצאה מהם אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליות, שמתנפצות לנו במבחן המציאות האמיתית בתחומי החיים שלנו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתייחס באופן הענייני לעצמנו ולמציאות, ובאופן הרציונלי ולא האמוציונלי.
כמובן שנושא הרגשות החיוביים והרגשות השליליים הם נושא אחד, מתוך מגוון רחב של נושאים שרצוי ללמוד אותם ולחיות על פיהם, כמו: רוגע, תזונה, פעילות גופנית, שינה, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
אורח חיים רגוע ושלוו, שקיים בו סדר ושיגרה, מאפשר לנו להיות בריאים יותר.
מסקנה: הרגשות החיוביים והשליליים, הטובים והרעים, יוצרים את המחשבות החיוביות והשליליות, הטובות והרעות, שיוצרים את הדמיון החיובי ואת הדמיון השלילי, את הטוב ואת הרע, שמנתקים אותנו מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית, וגורם לנו ליצור מציאויות שהן אשליות.
אבל בעיקר פוגעים לנו בבריאות.
סיכום: הרוגע הפנימי מאפשר לנו להתנתק מאותם הרגשות החיוביים והשליליים, להתחבר לזהותנו האמיתית, ומאפשר לנו להתחבר למציאות האמיתית.
כדי להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, רצוי קודם כול ללמוד לזהות אותם ורק לאחר מכן, לא לייצר אותם, וזאת מתוך הבנה, רצון, ובניית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיק אותם, כי אז הם קיימים בנו.
המסר במאמר: הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות, לכן כשאנחנו מרגישים אנחנו מסוממים.
הרוגע הפנימי שהוא ללא הרגשות החיוביים והשליליים, הטובים והרעים, מאפשר לנו את השפיות.





פחד

פחד.
מהו  פחד? דוגמה לפרוש ולמחשבה שגויה שלנו לרגש שגורם לנו להרגיש פחד.
אם אני מרגיש ופוחד למשל מהחבר שלי, וגם מכול דבר אחר שהוא מהמציאות.     
אז אני זה שמרגיש את רגש הפחד, רגש הפחד זה פנימי זה בי.
רגש הפחד זה בתוכי זה בגופי, לכן אני פוחד אך ורק מעצמי, כתוצאה מכך אני נכנס למצב של הזיה רגשית ומחשבות שווא ודמיון, ואז אני מתנהג בהתאם.
אני לא פוחד מהחבר שלי, ואני גם לא פוחד מכול דבר אחר שהוא מהמציאות.
אני מייחס, משליך, את מה שרק אני מרגיש שזה את רגש הפחד שנמצא בי, כלפי החבר שלי, וגם כלפי אותם גורמים מהמציאות.
בגלל פרוש שגוי וחוסר ההבנה שלי לרגש הפחד שנמצא רק בגופי, אני מאבד את זהותי האמיתית.
אני מאבד את זהותי האמיתית, כיוון שאם אני חושב שרגש הפחד שנמצא בי, נמצא בחבר שלי, כי אני פוחד אך ורק מעצמי ואין לכך כול קשר לחבר, אז אני חושב שהוא זה אני, וזה מצב של קונפליקט, ניגוד תודעתי.
פרוש שגוי לרגשות הפנימיים גורם לאיבוד האני העצמי, הזהות האמיתית, וכתוצאה מכך נפגעת היכולת לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים שנעשה באופן שגוי.
זה נכון לגבי כול הרגשות הפנימיים שמעצם ייצורם והפעלת הגוף באמצעותם האישיות תתנפץ למגוון רחב של דמויות.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות החיוביים שגורמים להרגיש איתם טוב הם, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
וגם הרגשות השליליים שגורמים להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, רוע, כעס, עצב, צער, לחץ ועוד.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מתאפשר לנו ללא הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שבין הרגשות החיוביים והשליליים.
מצב זה מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים יעשה באופן ברור, שפוי יותר.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות רציונליים, שמתייחסים לגופנו ולחיים באופן הענייני והבריא, מה שמנטרל את הרגשת הפחד.
מסקנה: מי שפוחד פוחד אך ורק מעצמו.
אם ההתייחסות אינה נכונה, גורם הדבר למחשבות שווא ולדמיון עם כול אותם הקולות הפנימיים שמלווים לכך, קולות שאינם קשורים למציאות האמיתית.
סיכום: רגש הפחד וכול שאר הרגשות הפנימיים שבנו, גורמים לנו למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה.
לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות שבהן אנחנו יכולים לחיות.
אפשרות אחת היא עם הרגשות הפנימיים השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, צער, עצב, כעס, לחץ ועוד.
אפשרות שנייה היא עם הרגשות הפנימיים החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב כמו, אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני ועוד.
חינכו, תכנתו, אילפו אותנו ואמרו לנו שעלינו לשאוף ולחיות תמיד אך ורק עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, והעיקר שלא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע.
אבל, יש אפשרות שלישית שאותה לא למדו אותנו, והיא להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, גם מהרגשות החיוביים וגם מהשליליים, ורצוי לעשות זאת אך ורק מתוך הבנה ורצון ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות הפנימיים יהיו קיימים בנו.
אפשרות שלישית זו מאפשרת לנו את הרוגע הפנימי.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים תעשה באופן ברור, שפוי יותר.
כאשר אנחנו רגועים, אנחנו רציונליים וענייניים, ואילו כאשר אנחנו רגישים אנחנו מבולבלים שמשנים את האישיות כול העת, אמוציונליים ולא ענייניים.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו בריאים יותר, כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד מתוך מכלול שלם של נושאים שרצוי להבין בהם וליישמם בחיינו.
המסר במאמר: כאשר אנחנו מרגישים אנחנו מתנתקים מזהותנו ומהמציאות האמיתית.
כאשר אנחנו פוחדים רגש הפחד גורם לנו לפרש באופן שגוי את האני העצמי שלנו, ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
הפרוש השגוי לרגש הפחד שבנו גורם לנו להרגיש רדופים ולכן יצרנו לעצמנו אויבים.
כאשר בן האנוש פוחד הוא פוחד אך ורק מעצמו, והוא רודף אך ורק את עצמו, והוא האויב היחידי של עצמו והמציאות משקפת זאת.
 

בדידות

בדידות.
מהי בדידות? הבדידות נובעת כתוצאה ממצב רגשי שבו שרוי בן האנוש, כלומר הוא מרגיש פחד מעצם היותו לבד.
להיות לבד זהו מצב שבו בן האנוש נמצא עם עצמו, כלומר ללא אנשים ו/או בעלי חיים סביבו, והוא לא פוחד מעצם היותו לבד.
ההבדל בין בדידות לבין להיות לבד הוא במצב הרגשי, כלומר ההבדל הוא ברגש הפחד שמרגיש האיש הבודד.
המצב הפיזי של האיש הבודד ושל האיש שנמצא לבד הוא דומה, אך הרגש גורם לבן האנוש שמרגיש בודד והוא מפחד, להיות במצב שבו הוא בהזיה רגשית, שגורם לו לחשוב ולדמיין שהוא נמצא במציאות אחרת, אבל זוהי אשליה.
הבדידות, כלומר הפחד מלהיות לבד, גורמת לבן האנוש להתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, ולכן הוא מפרש, מתרגם, באופן שגוי את המציאות האמיתית שבה הוא באמת נמצא וחי.
אנשים שמרגישים בודדים ושאינם מתרגמים באופן הברור את המציאות שבה הם חיים, יוצרים לעצמם מציאויות דמיוניות, שבהן הם חושבים שאם יהיה להם בן/בת זוג אז הם לא ירגישו בודדים, ואם יהיו להם ילדים אז הם לא ירגישו בודדים, ואם יהיה להם בעל חיים אז הם לא ירגישו בודדים ועוד, אבל ההרגשה היא הרגשה אישית ושום גורם חיצוני שציינתי ואחר לא יכולים לשנות את הרגשת הבדידות הפנימית, מלבד בן האנוש שמרגיש בודד ושצריך לתקן את עצמו בעצמו, להירגע ובכך להשתנות.
מסקנה: ישנו הבדל משמעותי בין, להיות לבד, לבין להיות בודד.
סיכום: כאשר בן האנוש נמצא לבדו, הוא אינו מפחד במציאות שבה הוא נמצא.
כאשר בן האנוש בודד, הוא מפחד במציאות שבה הוא נמצא.
כתוצאה מהרגשת הבדידות שמלווה ברגש הפחד, בן האנוש מתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, בגלל רגש הפחד שבו, ולכן כתוצאה מההזיה שגורם רגש הפחד, תרגום המציאות אצל בן האנוש הבודד מתורגמת באופן שגוי, כאשליה.
המסר במאמר: בדידות זוהי הרגשה של פחד, כאשר נמצאים לבד.
 

טמפרטורת הגוף

טמפרטורת הגוף.
איך רצוי להתייחס לטמפרטורת הגוף? טמפרטורה זהו מדד שמבטא את רמת התנועה של חלקיקי האנרגיה.
חם וקר זהו מדד, שקבענו לעצמנו ביחס לעצמנו ולסביבה שבה אנחנו חיים.
המושגים חם וקר לא קיימים במציאות האמיתית, כלומר ביקום, כיוון שזהו מושג יחסי אך ורק אלינו.
מדידת הטמפרטורה, נעשית מתוך הצורך שלנו לחשב ולנסות להבין בעזרת שפת המתמטיקה את האנרגיה וגם כדי להתאימה לצרכינו.
אם תתבוננו בבעלי החיים בטבע, הם מתאימים את בנית גופם הפיזי לתנאי מזג האוויר והשטח שבהם הם חיים, ורובם עומדים במשימה ללא כל עזרים חיצוניים לשמירה על טמפרטורת הגוף שלהם.
הגוף הפיזי הוא סוג של הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה.
ההרכב האנרגטי שלנו הוא בעל טמפרטורה.
מי שטמפרטורת הגוף שלו תעלה או תרד באופן דרסטי, יכול הדבר לגרום לפגיעה בריאותית ואף למותו.
לכן, רצוי לשמור על טמפרטורת הגוף, שצריכה להיות טמפרטורה קבועה ויציבה כדי לשרוד ולחיות.
טמפרטורת הגוף צריכה להיות כזו, שלא נחוש שחם לנו וגם שלא נחוש שקר לנו, וזה האיזון הבריא שאליו אנחנו צריכים לשאוף, ולשם כך רצוי שנהיה במודעות עצמית לכך.
ברגע שאנחנו מבחינים שחם לנו או שקר לנו, זה סימן שהגוף שלנו יצא מהאיזון.
ברגע שהגוף יצא מהאיזון וטמפרטורת הגוף השתנתה, עלינו לברר עם עצמו מהי הסיבה לכך, לתקן ולהחזיר את המצב חזרה ליציבות.
בטמפרטורת גוף גבוהה ובטמפרטורת גוף נמוכה, ההשפעה יכולה להזיק לבריאותנו, אבל התרגום שלנו לחום ולקור יכול להטעות אותנו.
למה? כי רצוי להיות מודעים לכך, שהתופעה שאנחנו עדים לה בעת שטמפרטורת הגוף שלנו גבוהה היא שקר לנו, וכאשר היא נמוכה אז חם לנו.
כלומר, התרגום לשדרים שמגיעים מהגוף הם, כשחום הגוף הוא גבוה קר לנו, וכשחום הגוף הוא נמוך אז חם לנו, מצב זה מטעה, ולכן כדאי להיזהר, כדי שלא להחמיר את המצב הבריאותי.
חשוב לזכור, כשטמפרטורת הגוף יוצאת מהאיזון הדבר גורם להזיות, בעיקר כאשר טמפרטורת הגוף גבוה או נמוכה באופן חריג.
ההבדל בנינו לבין שאר בעלי החיים בטבע הוא בכך, שאנחנו נמצאים בשלב מתקדם יותר מבחינת תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו ביחס אליהם.
כלומר, אנחנו נעזרים באמצעים חיצוניים, לשם שמירה על טמפרטורת גוף יציבה ובריאה לנו, ואילו רוב בעלי החיים אינם מודעים לאפשרות זאת, ולכן הם אינם זקוקים לכך, כי הם מסתמכים על היכולות הפיזיולוגיות שלהם, מה שאנחנו כבר לא עושים.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות שבו אנחנו נמצאים, איננו מתרגמים נכון את האני העצמי שלנו, ולכן אנחנו מנותקים מזהותנו האמיתית, כתוצאה מכך, רמת המודעות העצמית שלנו לא מאפשרת לנו לפרש ולדעת בכוחות עצמנו מהי טמפרטורת הגוף שלנו באופן עצמאי.
כתוצאה מכך, אנחנו לא יודעים איך לשמור על טמפרטורת הגוף, ולכן אנחנו זקוקים לייעוץ רפואי ולעזרים חיצוניים, וזאת כדי למדוד ולדעת את טמפרטורת הגוף שלנו.
איך החל הכל? טמפרטורת הגוף החלה להיווצר, ברגע שנוצרה הריאקציה בין הזרע והביצית, שאפשרה את תהליך בנית התודעה והתא הראשון שלנו, בראשיתו של תהליך לבנייתו של הגוף מתאים תאים עד לשלמותו.
לכל תא ותא בגוף יש את הטמפרטורה הקבועה, שלו הוא זקוק וזאת כדי להתקיים, לשרוד ולחיות.
מה שמאפשר לכל תא ותא בגופנו את העבודה והטמפרטורה הקבועה, שקשור למספר נושאים שהם חיצוניים לגוף, ולמספר נושאים שהם פנימיים לגוף שרצוי להבין בהם.
הגורמים החיצוניים שמשפעים על טמפרטורת הגוף הם, תזונה, שתייה, חמצן, לבוש, בית, מזג אוויר, שקשורים לאורח חיים ועוד, וגם גורמים טכנולוגים שהמצאנו, שיכולים להשפיע על טמפרטורת הגוף, כמו: תנור, קמין, מזגים למיניהם ועוד.
הגורמים הפנימיים שמשפעים על טמפרטורת הגוף הם, תנועת הגוף, עבודת המוח, עבודת התא שיוצר ומשחרר אנרגיה שהיא בעלת טמפרטורה, עבודת האיברים הפנימיים, זרימת הדם, הורמונים, רגשות ועוד.
הגורמים החיצוניים והגורמים הפנימיים, משפיעים באופן ישיר על טמפרטורת הגוף שלנו.
גם על הגורמים החיצוניים וגם על הגורמים הפנימיים, אנחנו יכולים לבקר ולהתאימם לשמירת טמפרטורת הגוף, ולכן אנחנו האחראים הבלעדיים לכך שטמפרטורת גופנו תהיה קבועה, מאוזנת ויציבה.
כשהשאיפה היא להביא את תפקוד הגוף למצב שטמפרטורת הגוף תהיה לא חמה ולא קרה וזה המצב הקבוע, היציב והמאוזן, כלומר שלא יהיה לנו חם ושלא יהיה לנו קר.
אי שמירה על טמפרטורת גוף קבועה, מאוזנת ויציבה, יכולה לגרום לפגיעה בריאותית, לבלאי, להחלשת המערכת החיסונית שלנו, לשחיקה, לפגיעה בתאים, באיברים פנימיים, לתופעות פיזיולוגיות, הזיות, מחלות, זקנה ואף למוות.
חשוב להבין, שרק אנחנו בעצמנו מתוך הבנה, רצון ובניית היכולת יכולים לקבע, לאזן, ולייצב את טמפרטורת הגוף שלנו בעצמנו.
אורח חיים רגוע ושלוו, מאפשר להביא את הגוף למצב שבו הוא יתפקד באופן הבריא, כאשר טמפרטורת הגוף זהו נושא אחד וחשוב מתוך מגוון רחב של נושאים הקשורים שיש להבין בהם ולחיות על פיהם.
איך נעשית הבקרה על טמפרטורת הגוף שלנו? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי קודם כל להבין ממה אנחנו מורכבים?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הפיזי שלנו הוא רובוט ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת ועוזבת את הגוף הפיזי המת.
האיבר המקשר בין התודעה לגוף הוא המוח.
המוח מתרגם את השדרים שמגיעים מהגוף אלינו לתודעה, המוח גם ממיר את השדרים שמשודרים מהתודעה לגוף לשם הפיקוח, הבקרה, השליטה וההפעלה.
נהוג לחשוב שהבקרה על טמפרטורת הגוף נעשית במוח, לכן כדאי לדעת שהבקרה נעשית אצלנו בתודעה.
התודעה מקבלת את השדרים על הטמפרטורה של הגוף שמתורגמים בעזרת המוח, בתודעה אנחנו מעבדים את הנתונים ומגיעים למסקנה, המסקנה שהגענו אליה בתודעה משודרת למוח, כלומר מהתודעה ניתנות הפקודות שעוברות דרך המוח לתיקון ולשינוי טמפרטורת הגוף במידת הצורך, הדבר נעשה באופן אינסטינקטיבי ושלא במודע, אבל אם אנחנו מבינים זאת הידע הזה עובר אלינו למודע.
מסקנה: כאשר אנחנו חשים שלא חם לנו ושלא קר לנו, זה סימן שהגוף מתפקד באופן קבוע, מאוזן, יציב ובריא, מבחינת טמפרטורת הגוף.
סיכום: טמפרטורה זהו מדד, שמבטא את רמת תנועת חלקיקי האנרגיה.
הגוף הפיזי האנושי, הוא גם כן סוג של הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה ובעל טמפרטורה.
חום וקור זהו מדד יחסי שהמצאנו לעצמנו, כדי שיתאפשר לנו למדוד ולהעריך את טמפרטורת הגוף, וזאת בגלל חוסר היכולת שלנו להיות מודעים לטמפרטורת הגוף שלנו בשלב זה.
במציאות האמיתית, ביקום, שאנחנו חלק ממנו, לא קיים המושג היחסי חום וקור, למרות שסיגלנו לעצמנו מדדי טמפרטורה.
במציאות האמיתית, אפשר אך ורק לנסות ולהבין את התנהגות האנרגיה.  
המסר במאמר: יש לשמור על טמפרטורת גוף קבועה, מאוזנת ויציבה.
שמירה על טמפרטורה גוף קבועה, יציבה ומאוזנת, מאפשרת לנו להיות בריאים יותר, כמובן שנושא הבריאות קשור למגוון רחב של נושאים שיש ללמוד וליישם אותם בחיינו.