קברי צדיקים.
למה מתרחש טקס הפולחן הרגשי על קברי הצדיקים? קבר הוא מקום שבו הטמינו באדמה את מי שכבר מת, כלומר הטמינו את מי שהוא כבר אינו בחיים.
במקום שבו הטמינו באדמה את מי שכבר מת והוא אינו בחיים, בדתות מסוימות בונים מעל לקבר מצבה ואף מבנה.
בגלל האמונות נוצרו הדתות, והמאמינים מרגישים, חושבים, ומדמיינים דברים מסוימים בגלל חוסר ההבנה לנושא המוות, ולכן מתקיימים הטקסים על המת שמבצעים נציגי הדתות ליד קברו של המת.
ישנם אנשים שמאמינים בדרכו של הצדיק שמת, ולכן הם מכוונים את עצמם לדרכו.
ישנם אנשים שמאמינים שיוכלו להיעזר בצדיק שמת, אם זה לבקשת זיווג משמים, ברכה, ריפוי, פרנסה, בריאות, קירבה לאלוהים ועוד.
כיוון שהאנושות בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, אינה מודעת למהות ומטרת החיים, אז המאמינים שפוקדים ומשתטחים על קברי הצדיקים, מנסים להיאחז באנרגיות החיוביות שהיו לאותם האנשים שכבר מתו ושנחשבים כצדיקים.
לפני שעושים משהו כדאי להבין מה זה צדיק?
צדיק יכול להיות חילוני, אך לרוב הוא איש דת שבחייו עשה טוב לאנשים במגוון רחב של נושאים.
חשוב להבין שאנרגיות חיוביות גורמות בסך הכול להרגשה טובה ואין לכך כול קשר לנושא הרוחני.
כלומר, אם קיבלת/ה ברכה מפי צדיק עוד בחייו, לברכה אין כול קשר לנושא הרוחני, הדבר היחידי שקורה הוא שהברכה שניתנה גרמה למקבל הברכה להרגשה חיובית טובה, מה שהוציא או שחרר במעט את המבורך מההרגשה השלילית הרעה שבה הוא היה שרוי.
כלומר, הצדיק שלרוב נחשב כאיש דת, משקף את ההרגשה הטובה ואת ההרגשה הרעה שבה שרוי מקבל הברכה, ואת הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שבה הוא נתון, שרוי, וכך גם לאחר מותו ועל קברו.
דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שאנשים אינם מודעים ליכולות האישיות שלהם עצמם, ולכן את האירועים שקורים להם בחייהם הם מייחסים לכול מיני גורמים אחרים, כמו למשל לאלוהים לצדיקים, והם אינם מודעים לכך שכול מה שקורה להם בחייהם, נעשה, נגרם, כתוצאה מתכנון שלהם עצמם לעצמם ולאורח החיים שלהם.
מה כל זה קשור לקברי צדיקים? הנחשב כצדיק בחייו יכול להעניק ידע או תמיכה רגשית, אך הוא אינו יכול לעזור לאף אחד, לכן גם במותו הוא אינו יכול לעזור לאף אחד.
כי רק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו, מתוך ניסיון החיים והידע שאנחנו צוברים בחיינו.
כאשר המאמין מכוון את חייו לעבר המוות, והמעשה משקף את מעשיו מעצם עריכת טקס הפולחן הרגשי על קבריהם של צדיקים, הוא פשוט מחטיא את המטרה בהבנתו את מהות ומטרת חייו.
כתוצאה מכך אנשים מאמינים, אך הם אינם מבינים את מהות ומטרת חייהם.
מהות ומטרת החיים שלנו מבחינה אבולוציונית קוסמית ורוחנית היא בכך, שנכוון את עצמנו, את גופנו הפיזי להבנה וליישום המודעות העצמית והנצחיות, ולכן מתבצע תיקון האישיות שעלינו לעבור, אם התיקון נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע.
אבל אף צדיק אם חי או מת אינו יכול לבצע בעבורנו את תכנון אורח חיינו, ולבצע בעבורנו את תיקון האישיות שעלינו לבצע לעצמנו.
רק אנחנו אחראים על אורח חיינו עם כול החוויות והאירועים שהם מכילים, אם זה בנושא זוגיות, בריאות, פרנסה, מסע רוחני ועוד.
מסקנה: מי שמת גם אם הוא נחשב כאיש דת צדיק בחייו, אינו יכול לעזור לאף אחד מהמאמינים החיים, למה? כי הוא כבר מת, והגוף שמת היה רק הכלי הביולוגי, האמצעי לתיקון התודעה, שכבר עזבה את הגוף המת והיא כבר לא נמצאת שם.
סיכום: הצורך והנזקקות של המאמינים לטקס פולחן רגשי על קברי הצדיקים, נובע מעצם האמונה שהמאמין צריך לכוון את עצמו לדרכו של המת, אבל המאמין בצדיק שמת אינו מודע לכך שהוא מכוון את עצמו למוות מעצם אמונתו במת, כשמהות ומטרת החיים היא לחיות ולא למות.
המסר במאמר: טקס הפולחן הרגשי שנעשה על ידי המאמינים על קברי הצדיקים, היא אינה הדרך הנכונה לשם מימוש עצמי למהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית.
מהות ומטרת החיים היא להיות באינטראקציה עם האנשים החיים, כדי לחקור וללמוד איך לחיות באורח חיים בריא, רגוע ושלוו, שיאפשר לנו את המודעות העצמית והנצחיות בחיינו.
התיקונים שעלינו לעבור בחיינו, שיאפשרו לנו לכוון את גופנו הפיזי למודעות עצמית ונצחיות, יאפשרו לנו כנשמה להיות נצחיים מבחינה רוחנית, כמו הבורא ולצידו של הבורא.
לכן, בניית קבר בעבור המת היא מיותרת לחלוטין, וטקס הפולחן הרגשי על הקבר מחטיא את המטרה, כי רצוי לקבל את המוות בהבנה.
למה מתרחש טקס הפולחן הרגשי על קברי הצדיקים? קבר הוא מקום שבו הטמינו באדמה את מי שכבר מת, כלומר הטמינו את מי שהוא כבר אינו בחיים.
במקום שבו הטמינו באדמה את מי שכבר מת והוא אינו בחיים, בדתות מסוימות בונים מעל לקבר מצבה ואף מבנה.
בגלל האמונות נוצרו הדתות, והמאמינים מרגישים, חושבים, ומדמיינים דברים מסוימים בגלל חוסר ההבנה לנושא המוות, ולכן מתקיימים הטקסים על המת שמבצעים נציגי הדתות ליד קברו של המת.
ישנם אנשים שמאמינים בדרכו של הצדיק שמת, ולכן הם מכוונים את עצמם לדרכו.
ישנם אנשים שמאמינים שיוכלו להיעזר בצדיק שמת, אם זה לבקשת זיווג משמים, ברכה, ריפוי, פרנסה, בריאות, קירבה לאלוהים ועוד.
כיוון שהאנושות בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, אינה מודעת למהות ומטרת החיים, אז המאמינים שפוקדים ומשתטחים על קברי הצדיקים, מנסים להיאחז באנרגיות החיוביות שהיו לאותם האנשים שכבר מתו ושנחשבים כצדיקים.
לפני שעושים משהו כדאי להבין מה זה צדיק?
צדיק יכול להיות חילוני, אך לרוב הוא איש דת שבחייו עשה טוב לאנשים במגוון רחב של נושאים.
חשוב להבין שאנרגיות חיוביות גורמות בסך הכול להרגשה טובה ואין לכך כול קשר לנושא הרוחני.
כלומר, אם קיבלת/ה ברכה מפי צדיק עוד בחייו, לברכה אין כול קשר לנושא הרוחני, הדבר היחידי שקורה הוא שהברכה שניתנה גרמה למקבל הברכה להרגשה חיובית טובה, מה שהוציא או שחרר במעט את המבורך מההרגשה השלילית הרעה שבה הוא היה שרוי.
כלומר, הצדיק שלרוב נחשב כאיש דת, משקף את ההרגשה הטובה ואת ההרגשה הרעה שבה שרוי מקבל הברכה, ואת הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שבה הוא נתון, שרוי, וכך גם לאחר מותו ועל קברו.
דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שאנשים אינם מודעים ליכולות האישיות שלהם עצמם, ולכן את האירועים שקורים להם בחייהם הם מייחסים לכול מיני גורמים אחרים, כמו למשל לאלוהים לצדיקים, והם אינם מודעים לכך שכול מה שקורה להם בחייהם, נעשה, נגרם, כתוצאה מתכנון שלהם עצמם לעצמם ולאורח החיים שלהם.
מה כל זה קשור לקברי צדיקים? הנחשב כצדיק בחייו יכול להעניק ידע או תמיכה רגשית, אך הוא אינו יכול לעזור לאף אחד, לכן גם במותו הוא אינו יכול לעזור לאף אחד.
כי רק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו, מתוך ניסיון החיים והידע שאנחנו צוברים בחיינו.
כאשר המאמין מכוון את חייו לעבר המוות, והמעשה משקף את מעשיו מעצם עריכת טקס הפולחן הרגשי על קבריהם של צדיקים, הוא פשוט מחטיא את המטרה בהבנתו את מהות ומטרת חייו.
כתוצאה מכך אנשים מאמינים, אך הם אינם מבינים את מהות ומטרת חייהם.
מהות ומטרת החיים שלנו מבחינה אבולוציונית קוסמית ורוחנית היא בכך, שנכוון את עצמנו, את גופנו הפיזי להבנה וליישום המודעות העצמית והנצחיות, ולכן מתבצע תיקון האישיות שעלינו לעבור, אם התיקון נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע.
אבל אף צדיק אם חי או מת אינו יכול לבצע בעבורנו את תכנון אורח חיינו, ולבצע בעבורנו את תיקון האישיות שעלינו לבצע לעצמנו.
רק אנחנו אחראים על אורח חיינו עם כול החוויות והאירועים שהם מכילים, אם זה בנושא זוגיות, בריאות, פרנסה, מסע רוחני ועוד.
מסקנה: מי שמת גם אם הוא נחשב כאיש דת צדיק בחייו, אינו יכול לעזור לאף אחד מהמאמינים החיים, למה? כי הוא כבר מת, והגוף שמת היה רק הכלי הביולוגי, האמצעי לתיקון התודעה, שכבר עזבה את הגוף המת והיא כבר לא נמצאת שם.
סיכום: הצורך והנזקקות של המאמינים לטקס פולחן רגשי על קברי הצדיקים, נובע מעצם האמונה שהמאמין צריך לכוון את עצמו לדרכו של המת, אבל המאמין בצדיק שמת אינו מודע לכך שהוא מכוון את עצמו למוות מעצם אמונתו במת, כשמהות ומטרת החיים היא לחיות ולא למות.
המסר במאמר: טקס הפולחן הרגשי שנעשה על ידי המאמינים על קברי הצדיקים, היא אינה הדרך הנכונה לשם מימוש עצמי למהות ומטרת החיים, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית.
מהות ומטרת החיים היא להיות באינטראקציה עם האנשים החיים, כדי לחקור וללמוד איך לחיות באורח חיים בריא, רגוע ושלוו, שיאפשר לנו את המודעות העצמית והנצחיות בחיינו.
התיקונים שעלינו לעבור בחיינו, שיאפשרו לנו לכוון את גופנו הפיזי למודעות עצמית ונצחיות, יאפשרו לנו כנשמה להיות נצחיים מבחינה רוחנית, כמו הבורא ולצידו של הבורא.
לכן, בניית קבר בעבור המת היא מיותרת לחלוטין, וטקס הפולחן הרגשי על הקבר מחטיא את המטרה, כי רצוי לקבל את המוות בהבנה.
