חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות התנהגות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות התנהגות. הצג את כל הרשומות

זהות

זהות.
מהי זהותנו האמיתית? זהות ניתנת לפרוש על המגוון הרחב של האפשרויות הקיימות בחיפוש אחר האני העצמי האמיתי שלנו, זהותנו האמיתית משתקפת בהתנהגותנו.
התנהגות רגועה משקפת ומאפשרת לנו לשמור על זהותנו האמיתית.
אורח חיים שהוא רגוע ושלו מאפשר לנו לממש את השמירה על זהותנו האמיתית ועל בריאותנו.
התנהגותנו משקפת את מי שאנחנו.
התנהגות קשורה להפעלה, הזנה ותחזוק של הגוף הפיזי שלנו.
הפעלה, הזנה ותחזוקה של הגוף, קשורים למגוון רחב של נושאים שעלינו להבין בהם ושמאפשרים לנו את התהליך למודעות עצמית, מה שיאפשר לשמור על זהותנו האמיתית, נושאים כמו רוגע, תזונה, שינה, פעילות גופנית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, היגיינה אישית וסביבתית, לחיות ללא לחץ של זמן, לחיות ללא בעיות הישרדות, ועוד.
ההפעלה, ההזנה, ותחזוקה שמתאימים ובריאים לגוף, מנטרלים מאיתנו את הסבל, מה שיאפשר לנו לשמור על בריאותינו.
ללא ההבנה למגוון הנושאים שציינתי לא נוכל להבין ולפרש לעצמנו מהי זהותנו האמיתית ובכך לשמור על שפיותנו.
ללא ההבנה למגוון הנושאים שציינתי שיאפשרו לנו לפרש ולהבין מהי זהותנו האמיתית, לא נוכל לתרגם לעצמנו ובעצמנו את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים באופן הברור, השפוי.
ללא היכולת שלנו לפרש באופן ברור מהי הזהות האמיתית וללא היכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית, אנחנו מנותקים, כלומר איננו מחוברים לזהות ולמציאות.
כאשר אנחנו איננו מחוברים לזהותנו ולמציאות האמיתית, זה אומר שמבחינה תודעתית אנחנו כלואים בעולם דמיוני וחיים בעולם האשליות.
להיות כלואים בעולם הדמיון זה אומר שיצרנו לעצמנו דמות או כמה דמויות, שאותם אנחנו מנסים לממש במציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, ולכן הדמות הופכת להיות התדמית בחיי היום יום שלנו שיוצרת התנהגות סהרורית.
מצב זה יוצר בנו קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי. פיצול אישיות.
רוגע, זהו מצב שבו אנחנו לא מייצרים ומפעילים את גופנו באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והם גם כוללים בתוכם את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
הרגשות החיוביים הפנימיים שגורמים לנו להרגשה הטובה הם: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה הם: פחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער עצב, ועוד.
כאשר אנחנו רגועים, שזהו מצב שהוא ללא הרגשות הפנימיים שבנו, אז אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותו האמיתית.
רגשות הם סמים, הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו קוראים להם רגשות.
כדי להגיע לזהותנו האמיתית עלינו להיגמל מהסמים.
לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות שעלינו לחיות עימן:
אפשרות אחת היא באמצעות הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב.
אפשרות שנייה היא באמצעות הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע.
וככה בזיגזג רגשי, בנדנדה רגשית, שנע בין הרגש הטוב לבין הרגש הרע שקיים בנו אנחנו חיים.
חינכו, תכנתו ואילפו אותנו לשאוף ולחיות אך ורק עם אותם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם, ורצוי שלא לחיות עם אותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע איתם.
אבל, יש אפשרות שלישית שהיא להיות רגועים, כלומר לא לחיות עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב, וגם לא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע, וכדי להתחבר לזהותנו האמיתית עלינו לשאוף למצב זה.
כלומר, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי אנשים חיים באופן רגשי, אמוציונאלי, כשההתייחסות לחיים היא אינה עניינית, שלב מתקדם יותר בהתפתחות שלנו יהיה שלב שבו נהיה אנשים רגועים, רציונאליים, שמתייחסים לגופנו באופן הבריא, ולחיינו באופן הענייני.
איך רצוי להתייחס לרגשות הפנימיים שבנו?
הרגש גורם לנו למחשבות שווא ולדמיונות ולכול אותן הבעיות האישיות הידועות.
הטעות הנפוצה שלנו לפרוש הרגשות הפנימיים שבנו היא בכך, שאנחנו מייחסים את מה שרק אנחנו מרגשים לכל מיני גורמים שהם חיצוניים או דמיוניים.
דוגמה, כשאנחנו כועסים הכעס הוא רגש פנימי, ולכן אנחנו כועסים אך ורק על עצמנו, אבל הופכים את האחר לאובייקט שהוא הקורבן שעליו אנחנו מייחסם ומשליכים את כעסנו.
כשאנחנו פוחדים הפחד הוא רגש פנימי, ולכן אנחנו פוחדים אך ורק מעצמנו, אבל הופכים את האחר לאובייקט שהוא הקורבן, שעליו אנחנו משליכים את פחדינו.
כשאנחנו אוהבים האהבה היא רגש פנימי, ולכן אנחנו אוהבים אך ורק את עצמנו, אבל הופכים את האחר לאובייקט שהוא הקורבן, שעליו אנחנו משליכים את אהבתנו.
כשאנחנו מרגישים רדופים הרגש הוא פנימי, ולכן אנחנו בורחים אך ורק מעצמנו, אבל הופכים את האחר לאויב שיכול להיות גם דמות דמיונית כמו שטן, שד, ועוד, שהופכים להיות האובייקטים שעליהם אנחנו משליכים את הרגשת הנרדפות הפנימית שבנו.
וככה גם עם שאר הרגשות הפנימיים שבנו, שאותם אנחנו מייחסים לכל מיני גורמים שהם חיצוניים או דמיוניים לנו.
מסקנה: הזהות האמיתית שלנו היא כאשר גופנו מתנהג ומתפקד באופן מכוון, רגוע.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו את השפיות.
סיכום: אורח חיים שהוא רגוע ושלו שכולל בתוכו מגוון רחב של נושאים שיש להבינם ולחיות על פיהם מאפשר לנו להתייצב ולהתאזן, ולהתנהג באופן רגוע וזה האני העצמי שלנו.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות בריאים יותר.
המסר במאמר: כאשר אנחנו רגישים, אמוציונאליים ולא עניינים אנחנו לא מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מה שגורם להתנהגותנו להשתנות בכל עת, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים נעשית באופן שגוי ולא שפוי.
כאשר אנחנו רגועים, רציונאליים ועניינים לגופנו ולחיים אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, נעשית באופן ברור יותר, שפוי יותר.
זכרו הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים, שגורמים לנו למצבי הזיה ומחשבות שווא והרגשות הם הגורמים לנו להתנתק מזהותנו האמתית שניפצו את אישיותנו.
לרגשות החיוביים והשליליים אין כל קשר לחיצוני אלא אך ורק לפנימי.


פחד

פחד.
מהו  פחד? דוגמה לפרוש ולמחשבה שגויה שלנו לרגש שגורם לנו להרגיש פחד.
אם אני מרגיש ופוחד למשל מהחבר שלי, וגם מכול דבר אחר שהוא מהמציאות.     
אז אני זה שמרגיש את רגש הפחד, רגש הפחד זה פנימי זה בי.
רגש הפחד זה בתוכי זה בגופי, לכן אני פוחד אך ורק מעצמי, כתוצאה מכך אני נכנס למצב של הזיה רגשית ומחשבות שווא ודמיון, ואז אני מתנהג בהתאם.
אני לא פוחד מהחבר שלי, ואני גם לא פוחד מכול דבר אחר שהוא מהמציאות.
אני מייחס, משליך, את מה שרק אני מרגיש שזה את רגש הפחד שנמצא בי, כלפי החבר שלי, וגם כלפי אותם גורמים מהמציאות.
בגלל פרוש שגוי וחוסר ההבנה שלי לרגש הפחד שנמצא רק בגופי, אני מאבד את זהותי האמיתית.
אני מאבד את זהותי האמיתית, כיוון שאם אני חושב שרגש הפחד שנמצא בי, נמצא בחבר שלי, כי אני פוחד אך ורק מעצמי ואין לכך כול קשר לחבר, אז אני חושב שהוא זה אני, וזה מצב של קונפליקט, ניגוד תודעתי.
פרוש שגוי לרגשות הפנימיים גורם לאיבוד האני העצמי, הזהות האמיתית, וכתוצאה מכך נפגעת היכולת לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים שנעשה באופן שגוי.
זה נכון לגבי כול הרגשות הפנימיים שמעצם ייצורם והפעלת הגוף באמצעותם האישיות תתנפץ למגוון רחב של דמויות.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות החיוביים שגורמים להרגיש איתם טוב הם, אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
וגם הרגשות השליליים שגורמים להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, רוע, כעס, עצב, צער, לחץ ועוד.
מהו הרוגע הפנימי? הרוגע הפנימי מתאפשר לנו ללא הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שבין הרגשות החיוביים והשליליים.
מצב זה מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים יעשה באופן ברור, שפוי יותר.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו להיות רציונליים, שמתייחסים לגופנו ולחיים באופן הענייני והבריא, מה שמנטרל את הרגשת הפחד.
מסקנה: מי שפוחד פוחד אך ורק מעצמו.
אם ההתייחסות אינה נכונה, גורם הדבר למחשבות שווא ולדמיון עם כול אותם הקולות הפנימיים שמלווים לכך, קולות שאינם קשורים למציאות האמיתית.
סיכום: רגש הפחד וכול שאר הרגשות הפנימיים שבנו, גורמים לנו למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה.
לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות שבהן אנחנו יכולים לחיות.
אפשרות אחת היא עם הרגשות הפנימיים השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע כמו, פחד, חרדה, דיכאון, צער, עצב, כעס, לחץ ועוד.
אפשרות שנייה היא עם הרגשות הפנימיים החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב כמו, אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, יצר מיני ועוד.
חינכו, תכנתו, אילפו אותנו ואמרו לנו שעלינו לשאוף ולחיות תמיד אך ורק עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, והעיקר שלא לחיות עם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע.
אבל, יש אפשרות שלישית שאותה לא למדו אותנו, והיא להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, גם מהרגשות החיוביים וגם מהשליליים, ורצוי לעשות זאת אך ורק מתוך הבנה ורצון ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות הפנימיים יהיו קיימים בנו.
אפשרות שלישית זו מאפשרת לנו את הרוגע הפנימי.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים תעשה באופן ברור, שפוי יותר.
כאשר אנחנו רגועים, אנחנו רציונליים וענייניים, ואילו כאשר אנחנו רגישים אנחנו מבולבלים שמשנים את האישיות כול העת, אמוציונליים ולא ענייניים.
כאשר אנחנו רגועים אנחנו בריאים יותר, כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד מתוך מכלול שלם של נושאים שרצוי להבין בהם וליישמם בחיינו.
המסר במאמר: כאשר אנחנו מרגישים אנחנו מתנתקים מזהותנו ומהמציאות האמיתית.
כאשר אנחנו פוחדים רגש הפחד גורם לנו לפרש באופן שגוי את האני העצמי שלנו, ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
הפרוש השגוי לרגש הפחד שבנו גורם לנו להרגיש רדופים ולכן יצרנו לעצמנו אויבים.
כאשר בן האנוש פוחד הוא פוחד אך ורק מעצמו, והוא רודף אך ורק את עצמו, והוא האויב היחידי של עצמו והמציאות משקפת זאת.