חפש בבלוג זה

תרגום/Translate

חפש בבלוג זה. Search this blog

‏הצגת רשומות עם תוויות היקום. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות היקום. הצג את כל הרשומות

היקום

היקום.
המאמר מתייחס לאלו המאמינים במפץ הגדול.
במציאות האמתית אין גלקסיות אין חלל קיימת מעלינו כיפה בבריאה של הבורא.
איך נוצר היקום ומה מטרתו לאחר המפץ הגדול? היקום מכיל בתוכו מגוון רחב של אנרגיות.
מהי אנרגיה? אנרגיה היא עצם קיומו של משהו, כלומר אם קיים משהו ביקום הוא נחשב לאנרגיה.
איך נוצר היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו? היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו נוצר כתוצאה מהתנפצותה של אנרגיה.
איזו אנרגיה התנפצה לה במפץ הגדול? האנרגיה שהתנפתה לה במפץ הגדול היא אנרגיה ניטרלית נקייה.
ביקום שלאחר המפץ הגדול קיימים שני סוגי אנרגיות עיקריות, אחת שהיא אנרגיה שאינה ניטראלית ושהיא אינה נקייה, שהיא בעלת טמפרטורה, שדה אלקטרומגנטי, משקל ואחר, שגורמים לה לתלות באנרגיות אחרות.
ואילו אנרגיה ניטראלית נקייה שהיא אינה בעלת טמפרטורה, שדה אלקטרומגנטי, משקל ואחר, שיכולים לגרום לה לתלות באנרגיות אחרות.
כלומר, האנרגיה הניטראלית הנקייה שהתנפצה במפץ הגדול היא ישות אנרגטית משוחררת מכול תלות עצמאית ונצחית.
אותה אנרגיה ניטראלית נקייה שהתנפצה לה במפץ הגדול, אנרגיה זו תחזור בסוף כול התהליך שעובר על היקום למצב הצבירה הראשוני שלה, כלומר לעצמה.
לכן, המצב הצבירה שאליו שואפים להגיע כול סוגי האנרגיות, תוך כדי התהליך שעובר על היקום הוא לאנרגיה ניטראלית נקייה, ולא לארבעת מצבי הצבירה שהמדענים חושבים וקבעו.
כיום היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו נמצא בשלב מסוים בתהליך שנוצר כתוצאה מהאנרגיה שהתנפצה וששואפת לחזור לעצמה, כלומר למצב הצבירה הראשוני שלה.
כדי להבין את התהליך שעובר על היקום, ובאיזה שלב הוא נמצא רצוי להבין שמימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית.
למה? כיוון שמימד הזמן הוא תוצר דמיונו של בן האנוש, שמייצר ומפעיל את גופו הפיזי באופן כימי שאינו מאפשר לו להיות מכוון, לכן הוא חי את חייו בלחץ וחושב ומדמיין במושגים של מימד הזמן, כמו עבר, הווה, עתיד, מהר, לאט ושאפשר לשחק עם הזמן.
כתוצאה מכך הפרוש למציאות האמיתית היא שגויה, כלומר היא מפורשת כאשליה, מה שכן קיימת היא ההוויה.
תוך כדי התהליך שעובר על היקום נוצרו להם הכלים האנרגטיים שמאפשרים את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי והמעבר, לאנרגיה שהיא ניטראלית ונקייה, שמודעת לעצמה ונצחית.
איך ניתן לדעת זאת? תוך כדי התהליך שעובר על היקום נוצרנו גם אנחנו המין האנושי על פני כוכב הלכת.
המין האנושי עובר גם כן תהליך שתואם את התהליך שעובר על היקום.
בן האנוש הוא הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה.
בתהליך שהמין האנושי עובר כסוג של הרכב אנרגטי, לחיים יש מהות ויש להם מטרה, שתואמים לתהליך שהיקום עובר, תהליך זה נקרא אבולוציה.
מה הקשר ליקום? הקשר הוא שבן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו, והיא נוצרה כמצב צבירה של היקום בעת ההזדווגות, כשהיא אינה מודעת לעצמה ולכן היא גם אינה נצחית, כשהשאיפה בתהליך האבולוציה לממש את מהות ומטרת החיים שהם מודעות עצמית ונצחיות של התודעה.
הגוף הפיזי, הוא הכלי, האמצעי הביולוגי שמאפשר לנו כתודעה שאינה מודעת לעצמה, ולכן היא אינה יכולה להיות נצחית את ההשתקפות לשם התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי והמעבר התודעתי לאנרגיה ניטראלית ונקייה כישות עצמאית שמודעת ונצחית באמצעות תהליך החיים.
כלומר, מהות ומטרת עצם קיומנו, שתודעתית נשאף לממש את המצב הצבירה שמשקף את אותה האנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול.
לכן, כדי להבין את מהות ומטרת היקום, רצוי שנבין קודם כול את מהות ומטרת חיינו ועצם קיומנו.
כאשר נבין את מהות ומטרת עצם קיומנו, נוכל להבין את מהות ומטרת עצם קיומו של היקום.
לא ניתן להבין את היקום כול עוד לא נבין את עצמנו.
כאשר נבין את עצמנו ונבין מהי זהותנו האמיתית, נוכל לפרש באופן ברור יותר את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.
מסקנה: היקום נוצר כתוצאה מהתנפצותה של אנרגיה שהיא ניטראלית ונקייה.
סיכום: היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, שנוצר כתוצאה מהמפץ הגדול, השאיפה של האנרגיה היא לחזור למצב הצבירה הראשוני שלה של רגע לפני המפץ הגדול, וכך יהיה גם בסופו של היקום.
בן האנוש שנחשב גם הוא כסוג של אנרגיה שהיא בעלת הרכב וצורה, מהות ומטרת חייו מבחינה תודעתית היא לתקן את אישיותו ולהשתנות, ובכך תודעתית להיות אנרגיה ניטראלית נקייה, שנחשבת לישות שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, שתשרוד כישות נצחית גם לאחר סיומו של היקום.
המסר במאמר: יהיה ניתן להבין את היקום, רק לאחר שיהיה ניתן לנו להבין את עצמנו ולא ההפך.



הבריאה

הבריאה.
מהי הבריאה? בריאה היא היכולת לתכנן וליצור מציאות.
הבריאה מיוחסת לבורא והיא נחשבת כתופעה על טבעית, למה? כי הבריאה כולה מתרחשת בדמיונו של הבורא כהוויה ללא עבר הווה ועתיד.
הבריאה, היצירה, החלה כאשר נברא בן האנוש, העולם, והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
אבל, כדי להבין האם אכן באמת התרחשה תופעת הבריאה, צריכים קודם כול לפתור את החידה לשאלה, האם קיים בורא לכול? הפתרון לחידה האם קיים בורא לכול נמצא בהתבוננות פנימית,
כלומר בפרוש והבנה לזהותנו האמיתית.
רק לאחר מכן נוכל ויהיה באפשרותנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, ולייחס זאת למהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מה מהות ומטרת החיים? מהות ומטרת חיינו היא להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו ונצחיים.
ואז? ברגע שנגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זו, ועם המודעות העצמית שתאפשר לנו להבין איך להיות נצחיים, נוכל להבין שהבריאה, היצירה, היא בעצם מציאות מדומה.
כלומר, היכולת שלנו להתחבר לזהותנו האמיתית ולפרש את המציאות האמיתית, תאפשר לנו להבין את התהליך האבולוציוני ואת התהליך הקוסמי, כשיכולת התפתחותית זו תאפשר לנו להבין שהתרחשות המפץ הגדול לא התרחשה כלל, כיוון שהאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול לא הייתה יכולה להתנפץ.
לכן, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל גם אותנו אינו קיים כלל, מה שמקשר אותנו לנושא הרוחני.
מהי הבריאה? הבריאה היא תולדה של הפנוט הנשמות שצריכות לעבור תיקון.
במציאות הרוחנית אנחנו נשמות, ישנן נשמות שמודעות לעצמן ולעצם קיומן ונצחיות, וישנן נשמות שאינן, כדי שאותן נשמות אשר אינן מודעות לעצמן ולעצם קיומן יעברו תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות כמו הבורא, ברא, יצר, הבורא את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו אשר כולל בתוכו גם את בן האנוש והעולם, וזאת כדי שישמש כבית ספר שבו הנשמות יעברו את הטרנספורמציה בתהליך שנקרא אבולוציה.
איך זה נעשה? כאשר הבורא החל את תהליך הבריאה, היצירה, הוא הפנט ושידר באופן טלפתי לכול אותן הנשמות שאמורות לעבור תיקון שדר אנרגטי, מה שמאפשר לכול נשמה ונשמה שהופנטה על ידי הבורא לצפות במתרחש בתודעתה.
מרגע שהנשמה הופנטה וקלטה את השדר האנרגטי ששודר ונקלט בתודעתה על ידי הבורא, הנשמה צופה בתודעתה כשהיא כביכול בן אנוש שנמצא כביכול בעולם החיים והמוות כחלק מהיקום.
לנשמה מהגלגול הראשון ועד הגלגול האחרון שלה והתעוררותה בעולם הרוחני האמיתי אין כול אפשרות להשפיע על מהלך העניינים.
כלומר, בן האנוש הוא דמות וירטואלית שנמצא בעולם וירטואלי, במציאות מדומה, סרט שמוקרן לתודעה של הנשמה.
הסרט ששודר מהבורא מוקרן לתוך תודעתה של כול נשמה ונשמה, כאשר הבורא הוא זה שתכנן, יצר, וברא את תכנית הלימודים שנקראת תהליך ההתפתחות האבולוציונית וזה בית הספר שלנו, כביכול כבני אנוש כשעלינו לעבור בה תיקונים ושינויים.  
מרגע שהנשמה הופנטה והיא צופה בתוכה, בתודעתה, והיא כביכול כבן אנוש הראשון בעולם החיים, רק אז נברא העולם והיקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
כלומר, בן האנוש, העולם, והיקום וכל מה שהוא מכיל בתוכו נבראו בו זמנית.
לכן, מבחינה רוחנית כשאנחנו בני האנוש מדברים על העולם שמחוץ לעולם החיים והמוות, אנחנו מתכוונים למה שקורה לנו כנשמות בעולם הרוחני, האמיתי, שהוא מחוץ למציאות המדומה.
מסקנה: בן האנוש הראשון, העולם, היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, נבראו, נוצרו, בו זמנית בתודעתנו כנשמות על ידי הבורא.
סיכום: לאחר ההתחברות של בן האנוש לאני העצמי שלו, לזהותו האמיתית, יתאפשר לו לפרש את המציאות שבה הוא נמצא ושבה הוא חי באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שיאפשר לו לפתור את החידה לנושא האבולוציוני, קוסמי ורוחני.
הפתרון לחידה האבולוציוני יוביל לפתרון הנושא הרוחני, שיאפשר את ההבנה שהמפץ הגדול לא התרחש, והחלל וכול מה שהוא מכיל אינו קיים כלל.
מה שיוביל אותנו למסקנה שכולנו נשמות, נשמות שנמצאות במצב של הפנוט.
הבריאה ותהליך האבולוציה מאפשרים לנו כנשמות לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי אנרגטי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות, כמו הבורא.
המסר במאמר: בן האנוש הוא דמות וירטואלית, במציאות וירטואלית, שהיא מציאות מדומה, שברא, שיצר, הבורא בתודעתנו כנשמות וזוהי הבריאה.
  

אנרגיה

אנרגיה.  
מהי אנרגיה? אנרגיה נחשבת לעצם קיומו של משהו, כלומר אם קיים משהו ביקום זו אנרגיה.
האנרגיה הקיימת ביקום יוצרת התנהגויות שיוצרות אינטראקציה, בגוון רחב של הרכבים וצורות למיניהן.
האנרגיה הקיימת ביקום מחולקת לשתי קבוצות עיקריות.
קבוצה אחת שהיא אנרגיה ניטרלית נקייה, כלומר שהיא ללא שדה אלקטרומגנטי, משקל וטמפרטורה ואחר שחופשית מכול תלות והשפעה חיצונית.
האנרגיה הניטרלית הנקייה מורכבת מחלקיקים שהם בעלי אופי ניטראלי בלבד.
היקום הוא בית חרושת לייצור אנרגיה ניטרלית נקייה שנחשבת לישות, שהופכת בתהליך צורות החיים להיות מודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית.
הבורא שיצר את הבריאה זו האנרגיה הניטרלית הנקייה, וכתוצאה מכך נוצר היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, אנרגיה זו היא מצב הצבירה שאליו שואפים ההרכבים והצורות האנרגטיים ביקום.
קבוצה שנייה שהיא אנרגיה בעלת טמפרטורה, משקל ושדה אלקטרומגנטי ואחר שתלותית ושאינה חופשית, שנחשבת לאנרגיה שהיא אינה ניטרלית ושהיא אינה נקייה, שמושפעת ומשפיעה על אנרגיות אחרות ביקום.
מהו התהליך שמתרחש ביקום? לאחר הבריאה כול האנרגיה שנוצרה והקיימת ביקום, שהן אינן ניטראליות ונקיות, שואפות ליצור לעצמן את הכלי, את האמצעי, על המגוון הרחב של ההרכבים והצורות, שיאפשרו את היווצרותן של אותן האנרגיות הניטראליות הנקיות, שהן כמו שציינתי בתהליך החיים יהפכו להיות ישויות שמודעות לעצמן ולעצם קיומן ונצחיות.
כדי לממש זאת הדבר נעשה בכול האפשרויות והאמצעים הקיימים ביקום, וזאת כדי להפוך ולהיות אנרגיה הדומה לזו שבראה הכול, שהיא אותה האנרגיה הניטרלית הנקייה, וזה מצב הצבירה היחידי הקיים ביקום.
מסקנה: אנרגיה היא עצם קיומו של משהו.
סיכום: רגע לפני הבריאה זו האנרגיה ניטרלית ונקייה שמודעת ונצחית, הבורא.
הבריאה היא היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו.
מרגע הבריאה נוצר מצב שהאנרגיה הקיימת ביקום שאיפתה ליצור את התנאים ולהפוך ולהיות אנרגיה ניטרלית ונקייה, שתהפוך להיות ישות שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית.
לכן נוצרות להן כל האפשרויות הקימות ביקום ליצירת הרכבים וצורות, שמהותן ומטרתן בתהליך אינסטינקטיבי לשמש ככלי, כאמצעי, לתיקון, לטרנספורמציה, לשינוי ומעבר של האנרגיה, מאנרגיה שהיא בעלת טמפרטורה, משקל ושדה אלקטרומגנטי ואחר, לאנרגיה ניטרלית ונקייה שהיא אינה בעלת טמפרטורה, משקל ושדה אלקטרומגנטי ואחר, חופשית ומשוחררת מכול תלות שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית.
המסר במאמר: לאנרגיה ביקום יש מהות ויש לה מטרה, והמטרה היא להפוך מאנרגיה שאינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, לאנרגיה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, שנחשבת לישות נצחית.
לכן, יצר הבורא את הבריאה.
 

מנהרת הזמן

מנהרת הזמן.
מהי מנהרת הזמן? הכוונה במנהרת הזמן היא שניתן לעבור ולצפות בעבר או בעתיד להתרחש מין ההווה.
זמן זהו מושג שהמציא בן האנוש שאין לו כול קשר בהבנת המציאות האמיתית.
למה? כיוון שמושג הזמן לא קיים במציאות האמיתית, אלא בדמיונו של בן האנוש שיצר לעצמו וחי במימד הזמן, כלומר מימד הזמן הוא מימד דמיוני שבו תודעתית כלוא בן האנוש בשלב זה.
מה הניע את בן האנוש להמציא את מימד הזמן? כמה סיבות, בתחילה המציא בן האנוש את שעון השמש ושעון החול, בעיקר כדי לקבל מושג היכן נמצאת השמש במשך היום ביחס לכוכב הלכת, ולאחר מכן המציא בן האנוש את השעון המכני, ולאחר מכן את השעון הדיגיטלי והאנלוגי, ולאחר שבן האנוש המציא את השעון לסוגיו, הוא החל לחיות את חייו בהתאם לשעון שהוא המציא.
ככה החלה האנושות להתמכר למימד הזמן, ולבנות לעצמה אורח חיים שמתאים למימד הזמן, כאשר השעון הוא האמצעי לאינדיקציה.
המצאת השעון שהובילה לאורח החיים על פי מימד הזמן, גרם לכך שאנשים החלו לייצר בגופם הפיזי את הורמון הלחץ, וליצור לעצמם מציאות שהיא בהתאם להרגשת הלחץ הפנימי.
כלומר, אנשים החלו לחיות את חייהם כשהם בהזיה רגשית ובהרגשת לחץ מתמיד, ואורח חייהם מותאם לכך.
אך זוהי מציאות שהיא אשליה, ועם האשליה הלא בריאה הזו החלו המדענים לפתח תיאוריות אבולוציוניות קוסמיות, וכך מצא עצמו מקצוע המדע מתאים את התיאוריות שלו למימד הזמן.
אז מה כן קיים במציאות האמיתית? במציאות האמיתית מימד הזמן אינו קיים, ולכן להמצאת השעון אין כול ערך, כי במציאות האמיתית קיימת ההוויה.
מהי ההוויה? ההוויה היא מימד שמשקף את המציאות האמיתית, מימד שבו לא קיים עבר, ולא קיים הווה, ולא קיים עתיד.
מה הכוונה? הכוונה היא שמה שאנחנו תופסים ומפרשים כעבר הווה ועתיד, לא קיים במציאות האמיתית.
זה אומר שהאנרגיה שהתנפצה לה במפץ הגדול ושיצרה את היקום וכול מה שהוא מכיל בתוכו, שכולל אותנו בתוכו חזרה לה כבר למצב הצבירה הראשוני שלה, אך אנחנו שעדיין חושבים במושגים של מימד הזמן כמו עבר הווה ועתיד, ועדיין לא מסוגלים לפרש את ההתרחשות שקרתה כתופעה שכבר קרתה.
למה? כיוון שבתפיסה המוגבלת שמתאפשרת באמצעות הגוף הפיזי שלנו לא ניתן להבין זאת.
אז איך כן ניתן להבין זאת? כדי לענות על השאלה הזו רצוי להבין ממה מורכב בן האנוש? 
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הוא אמצעי, כלי רובוט ביולוגי שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
כלומר, באמצעות התודעה ניתן להבין זאת, אך ידע זה קיים אצלנו בתת מודע, וכדי להעלותו למודע רצוי להבין איך להביא את הגוף למצב של רוגע פנימי ולהתחבר לזהותנו האמיתית, וכך באמצעות האפשרות שלנו לחיות ולצבור ניסיון חיים וידע יהיה ניתן להעלותו, כלומר את הידע הזה שנמצא בתת מודע שלנו למודע, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים תתאפשר לנו באופן הברור, השפוי יותר.
אז מה כן קרה? מה שקרה כבר קרה, כלומר הפרוש האמיתי לכול שהכול כבר קרה.
כשחיים במושגי הזמן ומפרשים את המציאות באמצעות היכולות הפיזיות המוגבלות שלנו, אז מרגישים, חושבים, ומדמיינים שיש עבר הווה ועתיד.
אך ברציונליות אין רגשות אין מחשבות ואין דמיון ולכן גם לא קיים מימד הזמן, שהוא רגש הלחץ שגורם לנו למצבי הזיה ולדמיין וליצור לעצמנו מציאויות שהן אינן אמיתיות אלא אשליה.
מה הקשר למדע? המדענים ותורת המדע מנסים להבין את המציאות שבה הם נמצאים בהתאם ליכולות הפיזיות והטכנולוגיות הקיימות כיום, ובהתאם לרמת המודעות העצמית שלהם.
לכן, כול עוד רמת המודעות העצמית אינה מאפשרת לנו לשדרג את עצמה לרמה התפתחותית מפותחת יותר, הרעיונות וההמצאות שנובעות מעצם המצאת מימד הזמן ימשיכו לקרות, וכשזה קורה אז מדמיינים שקיימת מנהרת זמן ושאפשר ליצור מכונת זמן, ועל סמך זה קמות להן גם תיאוריות על איך מתנהל היקום על פי מימד הזמן.
אך במציאות האמיתית אין מנהרת זמן ולא יכולה להיבנות לה מכונת זמן, ואם מנסים להבין את היקום באמצעות מימד הזמן שאינו קיים במציאות האמיתית יוצרים אשליה.
במציאות האמיתית ישנה ההוויה, וכדי להבין שקיימת הוויה קודם כול על בן האנוש להבין ממה הוא מורכב, ומי הוא בכלל, ומה מהות ומטרת חייו, הן מהבחינה האבולוציונית הקוסמית ורק אחר כך יהיה ניתן להבין גם את המימד הרוחני.
כיום מנסים להבין את הנושאים שציינתי בסדר הפוך.
איך רצוי להתייחס לנושא? ראשית ישנם אנשים שהביאו את עצמם לאפשרות להתחבר להוויה, כמו נוסטרדמוס ושאר כביכול מגלי העתידות למיניהם, אך הם עשו ועושים זאת מתוך חוסר הבנה ובניה עצמית שגויה שלא בהתאם לסדר הקיים, ולכן מבחינה בריאותית הם התפרקו, מתפרקים ואף מתים.
כדי להגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זאת, רצוי להבין איך לבנות את עצמנו באופן היציב והבריא וזאת כדי שלא נתפרק ונמות, לאן שעדיין לא הגענו מבחינה התפתחותית.
שנית, חשוב להבין שמבחינה קוסמית כול ההתרחשויות והאירועים הקורים ביקום כמו שאנחנו תופסים אותם במוגבלויות הפיזיות שלנו ושאנחנו חלק מהתהליך, אין לנו את היכולת על היווצרותם והתנהלותם, ואין לנו אף את היכולת על עצם היווצרותנו, קיומנו, חיינו ומותנו.
התהליך למודעות עצמית ונצחיות מתאפשר לנו מבחינה קוסמית באמצעות תהליך האבולוציה, כשבשלב מסוים בתהליך ההתפתחות שלנו נגיע ליכולת שלנו להיות מודעים לעצמנו ולעצם קיומנו בתהליך החיים שאנחנו חווים אותו ללא כול אפשרות לשנות את מהלך חיינו.
כלומר, היכולת שלנו בתהליך מוגבלת אך ורק לצפייה במתרחש, ואין לנו כול יכולת לשנות משהו במהלך חיינו. 
מסקנה: מימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית.
סיכום: ברמת המודעות הנוכחית שלנו כיום, האנושות בוחנת את המציאות על פי היכולת הפיזית שהובילה ליכולת טכנולוגית, וכך מתפרשת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, אך תודעתית הדברים מובנים אחרת.
רמת המודעות הובילה את האנושות להמציא את מימד הזמן.
מימד הזמן חילק את ההוויה לעבר הווה ועתיד, לכן בחשיבה של המדענים ובתורתם קיימת האפשרות למנהרת זמן בחלל, ואף אולי ליצור את מכונת הזמן, אך זו מציאות שהיא אשליה.
במציאות האמיתית קיימת ההוויה, שזהו מימד שבו אין זמן, אין עבר, הווה ועתיד, ולכן רצוי להעלות ידע זה מתת המודע למודע, מה שישדרג אותנו מבחינה התפתחותית ויאפשר לנו לחיות ללא לחץ.
כלומר, מרגע המפץ הגדול וחזרתה של האנרגיה למצב הצבירה שלה, מה שקרה כבר קרה.
כלומר, מה שאנחנו עדים לו באמצעות היכולות הפיזיות והטכנולוגיות המוגדלות שלנו כבר קרה ואיננו, הסתיים.
המסר במאמר: במציאות האמיתית מימד הזמן אינו קיים, קיימת ההוויה.
 

ההוויה

 הוויה.

מה היא הוויה? הנוכחות של עצם קיומנו ביחס למציאות שבה אנחנו נמצאים באמת משקפת את ההוויה, אבל אז נשאלת השאלה מהי זהותה של אותה נוכחות, ומהי אותה המציאות שבה היא נמצאת?

כלומר, איך אני זה שצריך להבין, מפרש לעצמי את זהותי והמציאות האמתית שבה אני נמצא וחי? תשובה לכך תוביל אותי להבין את ההוויה שבה אני נמצא בה.
אחלק את ההסבר שלי לשלושה נושאים עיקריים, הנושא האבולוציוני, נושא היקום והנושא הרוחני.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, המין האנושי מחפש את התשובה לשאלה, מהי זהותו האמיתית? אז מהי זהותנו האמיתית? המפתח לפתרון החידה לכול מתחיל מהפרוש האמיתי לזהותנו האמיתית, מה שיאפשר לנו להתחבר לעצמנו לאני העצמי שלנו, ואז נוכל לפרש ולהבין את ההוויה שבה אנחנו נמצאים.
כיום זהותנו היא אישיות רגישה, אמוציונלית, אישיות שאינה מאפשרת לעצמה להתייחס לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, וכתוצאה מכך אורח החיים אינו תואם למהות ומטרת החיים.
זהותנו האמיתית היא אישיות רגועה, רציונלית, אישיות שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, אישיות שאורח החיים שלה מתאים למהות ומטרת החיים.
ברגע שנתחבר לזהותנו האמיתית, אז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים תתאפשר לנו באופן ברור יותר, שפוי יותר, מה שיאפשר לנו להבין את ההוויה, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מבחינת היקום והן מהבחינה הרוחנית.
מהי ההוויה מבחינה אבולוציונית? כדי לענות על השאלה הזו אנחנו קודם כול צריכים להבין ממה מורכב בן האנוש? בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הפיזי הוא אמצעי, כלי ביולוגי שנבנה בתהליך האבולוציה, וזאת כדי שאנחנו כתודעה נוכל לממש את מהות ומטרת חיינו.
התודעה בעת התרחשות תופעת המוות משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
ברמה התודעתית, מרגע היווצרות החיים שלנו בתהליך האבולוציה, באופן אינסטינקטיבי תכננו ויצרנו לעצמנו את התוכנית שתאפשר לנו כחברה את מימוש מהות ומטרת חיינו עד לסוף כול הדורות.
כלומר, ההוויה שבה אנחנו נמצאים בשלב זה מבחינה אבולוציונית כבר תוכננה.
כלומר, מה שקרה, מה שקורה ואת מה שיקרה, תכננו כבר לעצמנו.
לכן, מה שנותר לנו לעשות הוא לצפות בכול המתרחש ולנסות להבין את ההוויה שבה אנחנו נמצאים ללא היכולת שלנו להשפיע על התוכנית שתוכננה כבר.
כלומר, אנחנו בסך הכול שחקנים בתסריט שידוע מראש.
מהי ההוויה מבחינת היקום? ההתייחסות מבחינת היקום להוויה שבה אנחנו נמצאים, מתייחסת להתרחשות בריאת היקום שיצר את העולם וכול מה שהוא מכיל בתוכו ואת התהליך שעובר על היקום.
מרגע התרחשות בריאת היקום ועד לחזרתה של אותה האנרגיה שממנה עשוי הכול למצב הצבירה הראשוני שלה, נוצרה לה מציאות שבה לנו כסוג של הרכב אנרגטי שהוא בעל צורה אין כול אפשרות שליטה על מה שקרה, קורה ויקרה לנו וליקום שאנחנו חלק ממנו ומהתהליך שהיקום עובר.
כלומר, ההוויה בהתייחסות ליקום מתאפשרת לנו ברמת המודעות שלנו כיום, לפרש ולהבין את עצמנו ואת המציאות באמצעות הגוף הפיזי שלנו, ובאמצעות האמצעים הטכנולוגים שהמצאנו לעצמנו, ולכן הפרוש להוויה שבה אנחנו נמצאים ולמציאות היקום נעשית במושגים של זמן.
כלומר, מימד הזמן גורם לנו לחלק את ההוויה של היקום בהתאם, לעבר, הווה ועתיד.
אך מבחינה תודעתית, כי אנחנו התודעה, מימד הזמן אינו קיים, מימד הזמן זו המצאה דמיונית לא אמתית.
המחשבה מבחינת היקום היא שמה שאנחנו מפרשים כיום שמתרחש, התרחש בעבר ויתרחש בעתיד וזו טעות.
מבחינתנו מה שעובר על היקום אין לנו כול שליטה על מה שקורה לנו, מה שנותר לנו לעשות הוא לצפות בכל המתרחש, וזו ההוויה שלנו מבחינת היקום.
מהי ההוויה מבחינה רוחנית? כדי לענות על השאלה הזו, ראשית רצוי לפתור את החידה לנושא הרוחני.
כלומר, צריכה להישאל השאלה, האם קיים בורא שברא הכול, ואם יש בורא אז מי אנחנו בכלל?
כדי לפתור את החידה לנושא הרוחני, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה הבאה, האם בכלל יכולה הייתה להתרחש בריאת היקום והעולם? כלומר האם הכול התרחש באמת? התשובה היא שהבריאה כלל לא התרחשה, כי היא לא הייתה יכולה להתרחש.
למה? כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים לחזור לתהליך האבולוציה.
תהליך האבולוציה מטרתו לאפשר לנו לממש את מהות ומטרת חיינו.
מה מהות ומטרת חיינו? מהות ומטרת חיינו בתהליך האבולוציה היא, שמבחינה תודעתית באמצעות הגוף הפיזי שלנו נעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות.
כלומר, שהתודעה שהיא מי שאנחנו תהיה מודעת לעצמה ולעצמם קיומה, האחראית הבלעדית לתכנון חייה ונצחית.
תודעה שהגיע לרמה התפתחותית מתקדמת זו, היא בעצם אותו הרכב אנרגטי שדומה לאותה האנרגיה של הבורא שיצר את הבריאה.
ואז נשאלת שאלת השאלות, האם אנרגיה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה, האחראית הבלעדית לתכנון חייה ונצחית, שמוגדרת כאנרגיה ניטראלית ונקייה, יכולה הייתה להתנפץ בבריאת היקום והעולם וליצור את החומר?
התשובה היא שלא, לכן בריאת היקום והעולם לא הייתה יכולה להתרחש באמת, כי הבריאה היא יצירה דמיונית של הבורא, בדמיון אין חומר.
מכאן, אני מגיע לפתרון החידה הרוחנית, שיש בורא לכול.
אז מי אנחנו בכלל? אנחנו נשמות, אנחנו כנשמות בדמיונו של הבורא מבחינה רוחנית מהופנטים על ידי הבורא, וכדי לעבור תיקון מנשמה שאינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, שצריכה להפוך ולהיות נשמה שמודעת לעצמה ולעצם קיומה ונצחית כמו הבורא בעולם האמיתי, הבורא הפנט את הנשמות שצריכות לעבור תיקון.
איך זה נעשה? הבורא משדר לאותן הנשמות שצריכות לעבור תיקון, שדר אנרגטי לתודעתה של כול נשמה ונשמה שצריכה לעבור תיקון, מה שיוצר את האשליה שיש יקום, שיש עולם, שיש חיים, שקיים בן האנוש.
לכן, ברא, יצר, דמיין הבורא את התסריט שבו כול נשמה ונשמה, כביכול כבן אנוש תעבור גלגולים רבים עד לתיקון הסופי שבה הנשמות תתעוררנה מההפנוט בעולם האמיתי.
לכן, מבחינתה של הנשמה שצריכה לעבור תיקון, ההוויה היא המציאות המדומה שבה היא שרויה, כנשמה שמהופנטת על ידי הבורא וצופה בכול המתרחש בדמיונה, וזוהי ההוויה האמיתית.
מסקנה: הנוכחות של עצם קיומנו ביחס למציאות שבה אנחנו נמצאים משקפת את ההוויה.
לכן, ההתייחסות שלנו להוויה צריכה להיות הן מהבחינה האבולוציונית, היקום והרוחנית.
סיכום: מבחינה אבולוציונית ההוויה היא בהבנה, שמרגע היווצרותנו ועד סוף החיים הכול תוכנן כבר, לכן מבחינה אבולוציונית אנחנו עדים למה שתוכנן כבר בעבורנו.
מבחינת היקום, ההוויה היא בהבנה שמימד הזמן אינו קיים במציאות האמיתית.
כלומר, אין עבר, אין הווה, אין עתיד, קיימת ההוויה.
האנרגיה מרגע הבריאה חזרה לעצמה, התובנה לידע זה מבחינה תודעתית קיימת בתת מודע, ואנחנו רק יכולים לצפות במתרחש בשלב זה בעזרת היכולות המוגבלות של הגוף הפיזי שלנו בעודנו בחיים.
מבחינה רוחנית, ההוויה היא בהבנה שבריאת היקום והעולם לא היה יכול להתרחש כלל.
לכן, אנחנו כנשמות שמהופנטים על ידי הבורא צופים במתרחש, ללא היכולת להשפיע על מהלך העניינים שהבורא תכנן ויצר בעבורנו עד לסיום כול התיקונים וההתעוררות של הנשמה בעולם האמיתי.
המסר במאמר: פתרון החידה לזהותנו האמיתית יוביל אותנו להבנת הנושא האבולוציוני.
פתרון החידה לנושא האבולוציוני יוביל אותנו להבנת נושא היקום.
פתרון החידה לנושא היקום יוביל אותנו להבנת הנושא הרוחני.
פתרון החידה לנושא הרוחני יוביל אותנו להבנת ההוויה הכללית.
שההוויה הכללית מתרחשת בדמיונו של הבורא.
לכן, כדי לפתור לעצמנו את החידה לכול, ובעיקר כדי להבין את ההוויה שבה אנחנו נמצאים, רצוי קודם כול להבין מי אנחנו ומהי זהותנו האמתית.